הבחנה עצמית,נתק מן העצמי

שלום. בן 22
אחרי מסע עם עצמי בחול של חצי שנה חזרתי ארצה אחרי תובנה והבנה שבעצם יש לי בעיה ,אני סובל מדיכאון לא מוצא את עצמי בשום מקום,התחלתי לחשוב שזה איזה שהיא החמרה עם ההתבגרות של בעיות קשב וריכוז ADHD שמאז ומתמיד ההיתי מאובחן ולא טיפלתי בכך המון שנים למעט השנים הראשונות לאיבחון.
חזרתי לקחת קונצרטה אבל היא לא עזרה לי עם החורים בזיכרון שכל כך מאפינים אותי.(בנוסף לבילבול,והחוסר חשיבה צלולה כאילו יש עננה,ממטטשת לי את החשיבה, )
ביום הראשון היה מדהיםם יכולתי לחשוב צלול. ביום השני זה כבר לא השפיע וגם בשלישי . טוב זה לא זה. אני סובל בעיות קשב וריכוז אבל יש פה משהו אחר הפסקתי עם בקונצרטה הרי ידוע שהיא מחמירה עם התופועות לוואי שלה כידאונות וכו. היא לשלב מאוחר יותר.
בשיחה שנערכה עם אחותי הגדולה סיפרתי לה שאני במסע של חיפושים ולא מוצא את התשובה האמיתי.
היא סיפרה לי שהיא עברה מסע דומה אבל אצלה היא הגיעה למסכנה אחרת שעברנו בתור ילדים על ידי ההורים שלנו.
כאילו גל מטורף של זיכרון קצר התחיל להציף אותי זכרתי ממש מעט פיתאום קטעים קצרים וכולי הוצפתי דמעות והעצבות הציפה אותי.
כן הבנתי שיכול להיות שלחורים בזיכרון שלי יש קשר לתקופה מסויימת בילדות אשר יצאה סוג של מנגנון והמשכתי לחקור וכשהגעתי ל הפרעת דה-פרסונליזציה או הפרעת נתק מהעצמי יש אנשים שסובלים מהדבר הזה כמוני.
זו הבחנה שלי עם עצמי אני כמעט בטוח שזוהי ההפרעה שאני סובל ממנה.
אני רק רוצה לדעת האם יש טיפול אפקטיבי לכך?
אני יודע שהולכת להיות לי דרך ארוכה אבל האם תהיה לי הזדמנות אמיתי לחיות חיים מאושרים? יש בי אופטימיות ,...