סכיזופרניה

שלום לך
כמעט כל האפשרויות נכונות..
למרבה הצער,ברוב המקרים ללא טיפול אנו רואים התקף חוזר אם אכן האבחנה היא סכיזופרניה.
אז עם יד על הדופק ותוך מעקב קפדני!
עדיף למנוע התקף מאשר לטפל בו לכשהוא מופיע..
בהצלחה!

שלום אבא יקר,
למעשה, אין כל אבחון גופני-אובייקטיבי לסכיזופרניה, או לכל "הפרעה" נפשית אחרת. אין כל הוכחה רפואית או בדיקה המראה שקיים תפקוד לקוי במוח הגורם להפרעה נפשית.
עובדה - מעולם לא הראו לך בדיקת מעבדה שהראתה "סכיזופרניה". הלא כך?
לכן, בנך מעולם לא היה חולה במובן הרפואי/גופני של המילה.
ייתכן שהיה ילדותי, רצה תשומת לב, או היה לו קושי נפשי אמיתי. אך הוא לא היה חולה במובן הרפואי.
אבל עכשיו, אחרי שנים שהיה על כדורים, בהחלט תתכן שיש לילד בעיה. הכדורים הפסיכיאטריים יוצרים תלות, ובטווח ארוך - נזק בלתי הפיך לגוף ולמוח.
ייתכן מאד, שבתהליך הורדת הכדורים, יופיעו תופעות נפשיות. זה לא אומר שהילד "תמיד היה חולה". זה אומר שהגוף הסתגל לכדור, וכעת הוא לא יכול בלעדיו.
תקוותי היא, שבאופן הדרגתי אכן תצליחו לרדת מהכדורים. אם יהיה קושי, אתה יכול לפנות למטפל אלטרנטיבי בעל נסיון בהורדה מכדורים, שיעזור להקל על תופעות הגמילה בעזרת וויטמינים וצמחי מרפא.
אתה גם יכול לשקול לתבוע את הפסיכיאטר שאיבחן את הילד שלך.
המון בהצלחה.

שלום לך חמדת
אם אכן יש לך ידיעות כל כך סדורות וברורות שאת מוצאת את עצמך מתאימה לייעץ לאנשים בדיני נפשות כדאי שתפרסמי מאמר מבוקר בעיתון מדעי.
רק בדרך הזאת תוכלי לבדוק שאכן ידיעותיך נכונות ואף נבדקו על ידי מדענים.
בינתיים לא כדאי לבלבל אנשים שבמילא הם מבולבלים בשל צרה שנפלה עליהם..
בהצלחה בפירסום!

שלום ד"ר,
מה שאני אומרת כבר נאמר ע"י פסיכיאטרים דגולים, וגם פורסם בעלונים מדעיים.
הפסיכיאטרים המדוברים הם ד"ר תומאס סזאס, ד"ר פיטר ברגין, ד"ר ניל מקלארן, ד"ר רימה לאייבו, ד"ר גרייס ג'קסון, ועוד רבים וטובים.
צירפתי כאן סרטון של ד"ר פיטר ברגין.

שלום.

אני בהחלט מסכים עם רוב הדברים שחמדת כתבה.

כל האיבחונים הפסיכיאטרים הם איבחונים קליניים, ובאמת אף פעם לא עושים איזו בדיקת מעבדה שמוכיחה שהמוח של מטופל שמאובחן בסכיזופרניה מפריש הרבה דופאמין ויותר מאשר מוח של מישהו "נורמטיבי", מניחים את ההנחה הזו בגלל המצב הקליני.

בנוסף לכך, כל הפסיכיאטרים עוברים הכשרה לטיפול בשיחות (פסיכותרפיה). השאלה היא רק אם הם בפועל מטפלים גם בשיחות או רק בתרופות. יש בפורום אין ספור תגובות של רופאי הפורום עצמם שהם אומרים כלה ונחרצה שטיפול המבוסס על תרופות בלבד אינו מספיק יעיל, וכולם בלי יוצא מן הכלל מטפלים גם בשיחות.

ולכן, הטיפול התרופתי הוא טיפול בחלק מהבעייה שעל פי התיאוריה נובעת ממחלה מוחית. אבל באמת ישנה בעייה שאין מצב כזה שבו אומרים שמישהו שאובחן בעבר באיזה איבחון פסיכיאטרי שהוא נחשב כעת לבריא, וזו באמת בעייה של הפסיכיאטריה שבעטייה ישנה תדמית שלילית על הפסיכיאטרים שהם כביכול "מפלצות" שמטרתם להדביק אות קין על מטופליהם - משהו שממש לא נכון!!!

האם הטיפול התרופתי מועיל או מזיק, זו שאלה פרקטית המשתנה ממטופל למטופל.

אני חושב שבמקרה המדובר, במיוחד שהורדה במינון נעשתה על פי המלצה של הרופא, כנראה שזה הצעד הנכון, ואני בהחלט מסכים עם ד"ר חרמון שאין לראות בכך המלצה סוחפת וגורפת לכל המטופלים שלא לקחת תרופות...

דעתי האישית היא שבעיקרון כל בעייה נפשית ניתנת לפתרון בטווח הרחוק ללא תרופות, אבל בתחילת הטיפול ניתן לתת תרופות, תוך כדי ידעיה שמדובר במצב זמני, והטיפול הרגשי הוא העיקר. יתר על כן, הבעייה במוח היא אינה אלא סימפטום של הבעייה הרגשית. ובכל אופן, בסופו של דבר שאלת ההרגשה היא העיקר, ואינני מעודד מטופלים שמרגישים טוב עם התרופות להפסיק.

ישנו עוד משהו שהוא בעיניי בעייתי מאוד. לפחות לגבי התרופות האנטי-פסיכוטיות, משום מה נוטים שלא לומר את האמת על תופעות הלוואי שלהן, שהן חמורות במיוחד. הרבה מטופלים נעשים זומבי ואינם יכולים לתפקד בגלל תופעות הלוואי הקשות שלהן. במקום להודות על האמת שמדובר בתופעות לוואי, אומרים שאלה סימפטומים שליליים של המחלה, כלומר שזה ממש לא יעזור שלא לקחת תרופות, ונקודה זו באמת מעלה סימן שאלה גדול האם לא מדובר בתעמולה שמטרתה שהמטופל ייקח את התרופות.

אינני רוצהלהיכנס לשאלה מה המטרה של אותה תעמולה, האם זה כדי שחברת התרופות תגרוף הון, או כדי שאותם מטופלים לא יפריעו לחברה הנורמטיבית.

על כל פנים, בעיניי הנקודות האלו צריכות לבוא על תיקונן.

שמוליק.

תודה על התגובה