צריכה דעה נוספת

אני בת 24,
לפני כשנה הופיעו לי התקפי חרדה חזקים במצבי עמידה מול קהל ..
אחרי זה החרדות התחילו להתפשט גם למצבים אחרים בחיים מאנשים מסויימים,
ניסיתי להתמודד עם זה לבד (על ידי שכנוע עצמי שאני יכולה ולפעמים זה הצליח)
אך עדיין במקומות עבודה במצבים ותפקידים מסויימים אני מרגישה מגבלות ולכן מוותרת אליהם,
כמו כן בשנה הזאת היה לי חוסר יציבות תעסוקתית (כי השכר לא מספיק טוב או עבודה לא מספיק מעניינת או מספקת).
אחרי שעברתי שנה קשה והבעיות לא נפתרו (לא כל כך רציתי לקחת תרופות) ,החלטתי לפנות לפסיכולוגית, אחרי שתי שוחות ללא שום תוצאה או המלצה מצידה, הופנתי לפסיכיאטרית, אחרי שיחה קצרה איתי לשאלתי למה יש התקפים ולמה אני לא מצליחה להחליט על בחירת מקצוע היא הודיע לי בגסות ישר "במצח" שיש לי הפראות אישיות... ופחד חברתי..
כשאלתי על סמך מה היא החליטה היא אמרה לפי מה שכתוב ביומן (ביטלתי פעמים פגישות כי לא יכולתי להגיע בגלל בבוקר כי לא שחררו אותי מעבודה) שלה ונסיון.
היא אמרה שעבודה זה רק תירוצים ואדם נורמלי מצליח לא לבטל פגישות ולהגיע לעבודה עם הוא קבע..
אני הגעתי אליה במשבר ויצאתי עם דמאות ושבורה יותר, פשוט קיבלתי מכה.
כרגע אני מחפשת עבודה ואמורה להתראיין והרגשה פנימית שהופיא לי היא גרוה ממה שהיתה לי..
אותה הרופא המליצה לי לקחת ציפרולקס, הייתי רוצה לדעת
1. אם התרופה מתאימה
2. אםכדי לי ללכת לרופא אחרת
3.אם זה נורמלי התנהגות ודיבור גס מצד הרופא חוסר טוטלי של אטיקה מקצועית.

אשמח לקבל תשובה והמלצה למי לפנות לדעה נוספת
תודה, בבכרה