שלום

שלום שירלי.

אני הייתי במסגרת של דיור מוגן, וזו ממש מסגרת זוועתית, ויכול להיות שזה עצמו מה שגורם לך לחוסר רגישות, ואני אצביע על הנקודות הבעייתיות במסגרת הזו.

בחוזה השכירות שבו נכנסים למסגרת, מתחייבים ליטול תרופות על פי המלצת הרופא המטפל, ואי נטילה של התרופות מהווה הפה יסודית של ההסכם. אמנם, אין בדיקה קפדנית ורק מי שמקבל זריקות (כי כבר לא מאמינים לו שהוא לוקח כדורים), אז מבצעים אחריו מעקב.

יש כאן שאלה עקרונית בדבר זכויות אדם יסודיות. האם מי שחושב שהתרופות מזיקות לו יותר מאשר מועילות לו אינו זכאי לשיקום??

לי אישית, לא הייתה כל כך בעייה מפני שהפסיכיאטרית שטיפלה בי אמרה שהיא תשמור על שתיקה בעניין, אע"פ שהיא הזהירה אותי שהמצב עלול להתדרדר.

מאוחר יותר, היתה הצטיידות (לאחר כשנה וחצי במסגרת) שבגללה נדרשתי להוציא את מוכנת הכביסה ואת מייבש הכביסה שהיו שלי, מפני שהם ישנים מדיי. דרשו ממני לעשות זאת תוך זמן קצר ביותר, מפני שאלה הנהלים של משרד הבריאות. בעיניי, זו הפרה בוטה של זכות הקניין. אם אני גר במסגרת, אז מדוע אסור לי להחזיק בדירה שבה אני גר מכונת כביסה ומייבש עד שאמכור אותם.

על כל פנים, ישנן הנחיות ממשרד הבריאות, שכל מי שעובד במסגרת הזו כפוף להן, והוא לא יעז לעשות שום דבר שנוגד את ההנחיות האלו.

לא נעים לי להגיד, אבל אני משוכנע, שמי שעומד מאחורי ההנחיות האלה, מעוניין שהמשתקמים לא יפריעו לחברה הנורמטיבית, ושיקומם ממש לא מעניין אף אחד.

חלק מהעניין הוא גם לספק אי אילו דברים שבאמת מועילים כדי שהמשתקמים לא יבינו את הדבר ויתקוממו כנגד המערכת.

אני בהחלט מבין את ההרגשה שלך, אבל אני לא יודע אם באמת יש פתרון.

כל טוב,
שמוליק.

צריך לבדוק לעומק מה זה העינין הזה של חוסר רגשות- לעיתים זה קשור לטיפול התרופתי ולעיתים זה קשור להפרעה הנפשית עצמה.......הכי טוב להיתיעץ עם הרופא המטפל שלך כדי להבין מה בידיוק קורה.הרבה בריאות.