לשמוליק

כתבתי כאן לפני כמה ימים על הפסקת ציפרמיל וחזרת סימפטומי OCD.
אני מזדהה מאוד עם דרך החשיבה שלך וגם מסכים איתה.
לשאלתך אין לי עודף משקל (אני במשקל מתחת לממוצע). הייתי 3 וחצי שנים על ציפרמיל, ביולי האחרון הורדתי ל-1.5, באוגוסט ל-1, באמצע ספט' ל0.5 ואחרי כמה ימים הפסקתי. אני יודע שזה לא הדרגתי מספיק.

בכל מקרה החודש האחרון הוא מהקשים שידעתי - קצב מחשבות גבוה, חרדות קשות ואפילו בכיתי הרבה בסופ"ש האחרון (יש לי הרגשה שמצאתי את הגרעין הרגשי - בסוף השבוע שיתפתי את התחושות הקשות ובשלושת הימים האחרונים אני מרגיש שזה אמנם עדיין לא אידאלי אבל התחושה הרבה יותר טובה).

ברור לי שהתקופה האחרונה הייתה כמו מינון של מינוס 1/ מינוס 2.
לאחר 8 החודשים הראשונים של הטיפול התרופתי (בסוף קיץ - סתיו 2010) המצב הנפשי הגיע לשיא חיובי. לקראת החורף הייתה ירידה ומאז, אותה תקופה נהדרת שוחזרה פחות ופחות ואפשר לומר שמאמצע 2011 היא כבר לא שוחזרה יותר. מ-2012 ה-2 כדורים ביום כבר הרגישו לי באופן קבוע כמו 0.5. אין לי שום ספק שההשפעה רק הלכה וירדה. אז ברור שאם מפסיקים לגמרי את הכדורים (אני כבר חודש וחצי בלי) זה יהיה סיוט והנפילה אכן הייתה קשה מאוד.

אנשים צריכים להבין שהכדורים הם כלי להדחקה בלבד (וגם לא פועל באותה יעילות לאורך זמן. ההשפעה כן יורדת והמוח כן מתרגל אליהם בשימוש ממושך גם אם זה לא נוח לשמוע) ובטווח הארוך אנשים יהיו חייבים להתמודד *באמת* עם הפחדים שלהם. עלו לי מחשבות שאם המצב יתדרדר שוב לחזור למינון מאוד נמוך ולתקופה מאוד מוגבלת (לא פסלתי לגמרי) אבל בטח ובטח שלא להרגיל את המוח שלי מחדש כי ראיתי עד כמה קשה לצאת.