אשפוז

שלום.

במחלקה סגורה יכולים להיות נערים אלימים. עד כמה שידוע לי, בכל מרכז לבריאות הנפש ישנה מחלקה אחת של נוער וחלקם נמצאים בה בתנאים סגורים וחלקם בתנאים פתוחים.

בכל אופן, מה שטוב באישפוז, על פי הנסיון האישי שלי, הוא ששמה כולם באים לשם עם התמודדויות, ולא מרגישים שם שונים מכולם, וגם הצוות מתייחסים בדרך כלל בכבוד למטופלים ולא מנסים ללעוג להם כפי שקורה מחוץ לבית החולים.

ההשלכות של האישפוז לעתיד, הן לא כל כך חמורות. ניתן להתמודד איתן. הקושי הכי גדול הוא להתמודד עם סטיגמה חברתית.

ישנו דבר אחד שאני ממש לא חסיד גדול שלו, והוא הטיפול התרופתי. לדעתי, חוסר איזון כימי במוח הוא סימטום של שאר המרכיבים של הבעייה הנפשית, והרבה פעמים בגלל תופעות הלוואי, הנזק גדול מהתועלת.

בבית חולים אין אפשרות כזו להחליט שלא רוצים לקחת תרופות. מי שלא רוצה (ונמצא באישפוז בהסכמה) מנסים לשכנע, אבל אם הוא מתעקש, אז משחררים אותו.

אני חושב שאם את מרגישה בצורך ביחס הוגן ומתחשב, אז זה יכול להיות רעיון טוב.

כל טוב,
שמוליק.

האשפוז בסך הכל מוגן, ניתן לבקש סיור מאחות אחראית במחלקה, לשם הכרה והפחתת חרדות, תנסו לדבר ולתאם ביקור..