התעלפויות במצבי לחץ

שלום רב,

כבר מספר שנים שאני "מתעלפת" במצבי לחץ, במיוחד בוויכוחים עם בעלי.
אני רושמת את המילה מתעלפת במירכאות מכוון שאני מתעלפת ממראה דם ומחטים וזו התעלפות שונה. בהתעלפות מהפוביה אני ממש מאבדת הכרה, לא רואה ולא שומעת כלום, אך ב"התעלפות" השנייה זה יותר כמו שיתוק שרירים, מין הקפאה כזאת שמפילה אותי על הרצפה בצורה שאני לא יכולה לזוז אך יכולה לשמוע וכמעט לראות מה קורה סביבי.
אני הופכת מאוד נוקשה וכשאני מתעוררת אני פורצת בבכי היסטרי, מבוהלת מאוד ולוקח לי זמן להירגע... בפעם הראשונה זה קרה לי כשראיתי בבית חולים את הגופה של סבא שלי לפני בערך 8 שנים, ומאז זה קרה פעם אחת עם ויכוח עם אימי ומספר פעמים בוויכוחים עם בעלי. זה כל פעם משאיר לי את ההרגשה כאילו אני משוגעת וכאילו עשיתי את זה לעצמי בכוונה, אני מבטיחה לעצמי שזה לא יקרה שוב וזה כן קורה.
הלכתי לפני מספר חודשים לרופאת משפחה וסיפרתי לה את זה והיא אמרה לי "את פשוט צריכה לא להתעצבן."
אני לומדת פסיכולוגיה ולמדתי על הפרעת המרה (היסטריה) וזה מאוד הזכיר לי את מה שקורה לי... האם זה באמת כך? מה מומלץ לעשות במצב כזה?
תודה מראש!!