באופן תאורתי

שלום.

כל האיבחונים שהזכרת הן איבחונים קליניים, ולכן נראה לי שיכול להיות דבר כזה. השאלה היא רק האם באופן רשמי השילוב של האיבחונחים האלה נמצא ב D.S.M. או לא. לדעתי, זה ממש לא משנה האם יש איבחון כזה באופן רשמי או לא.

הטיפול המוצע, על פי גישתם הידועה של רופאי הפורום, הוא בדיקה מקיפה שתכלול את כל הגורמים: רגשיים, סביבתיים, גופניים-פסיים, וביולגיים (חוסר איזון כימי במוח).

לדעתי האישית, הגורם של חוסר איזון כימי, שאותו התרופות אמורות לפתור, הוא אינו בעייה העומדת בפני עצמה, והיא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה.

על כל פנים, השאלה היא שאלה מעשית של נזק מול תועלת. כל עוד התרופות מועילות יותר מאשר מזיקות, זה טוב וכדאי לקחת אותם, אבל ברגע שהתרופות מזיקות יותר, ובמיוחד אם שאר המרכיבים של הבעייה מטופלים טוב, אז זה טוב ונכון לחשוב על הפסקת הטיפול התרופתי.

מי שסובל מבעייה כזו, בהחלט יכול להצליח בכל תחומי החיים שהזכרת. יתר על כן, ההתמודדות עם הבעייה תבנה אותו ותעניק לו יכולות שאינן מצוייות אצל מי שלא התמודד.

כל טוב,
שמוליק.