מדוע הילד מסתיר את פניו?

בני בן ה11, ילד רביעי ואחרון, 3 אחיו הם בנים בגיל ההתבגרות. אין אבא במשפחה (אלמנה..)
הילד שונא ללמוד, שונא את בי"ס (טוב, מי כן אוהב?!) אבל אע"פ מצליח בלימודים. אנו חיים בישוב מרוחק וקצת מבודד ויש כאן ילדים בני גילו אבל הוא מעדיף לבלות את כל אחה"צ מול המחשב או טלוויזיה.
הוא מקבל טיפול פסיכולוגי עקב קושי רגשי שהבחנתי אצלו מתישהו. (להלן רקע בקצרה)
הענין שעליו רציתי להתייעץ הוא:
הילד שונא להסתפר. כמה שזה מפריע לי, הוא מתעקש יותר שאינו רוצה להיפרד משערותיו. הענין הוא שהשיער על הפנים רוב הזמן ומפריע לעיניין. כרגע הוא נראה כמו יהושוע פרוע.
יש לי תחושה (ואולי אני טועה) שענין השיער הפרוע וזה שהוא מסתיר את הפנים (בחלקם) והעיניים נובע מתוך איזו הפרעה נפשית.
המטפל שלו, הפסיכולוג, לא רואה כאן ענין בעייתי אך אני לא רגועה.
מדוע הוא מתעקש לא להסתפר ומדוע מתעקש ללכת פרוע ראש?
רציתי לשאול אם יש איזו הנחה פסיכיאטרית למצב הזה ועל מה עלי לשים עין?
אשמח להכוונה.