דיכאון

שלום רב,

אמא שלי, בת 70 אישה שתמיד הייתה פעילה: מטיילת, חוגים, מתנסים...
כבר כשנתיים היא הייתה פונה אלינו האחים ומספרת שאבא שלנו בוגד בה
תחילה הסיפורים לא היו רצינים וגם חלפו כבאו...
בשנה האחרונה חלה הדרדרות והיא הייתה מספרת באובססיה שמישהי באה לביתם
היא ישנה בחדר נפרד ממנו שנים (בגלל נחירות) היא עומדת בלילה ושומעת רעשים,
ושאנו שואלים למה לא הלכת לראות היא אומרת שבפעם הבאה היא תבדוק.

לקחנו אותה בהמלצת רופא המשפחה לפסיכיאטר והוא טען שכנראה יש לה סכיזופרניה והוא נתן לה כדורים... אמא שלי אמרה שתקח את הכדורים ושתלך לתור שקבעו לה ... היא לא הלכה ולא לקחה את הכדורים ... היא הסתירה זאת מאיתנו ..

בחודשים האחרונים מצבה קשה יותר היא מסמנת עם חתיכות נייר את הדלתות וסופרת גלילי נייר נועלת את הדלת בלילה ולוקחת את המפתח איתה , לא ישנה ובוכה...( דוגמא: בשבוע שעבר היא אמרה שהיא ראתה מישהי עולה לרכב של אבי והוא הלך לבנק והיה לבד)

המצב מאוד קשה... היא לא מוכנה לשמוע על כדורים או בדיקות היא טוענת שהיא לא משוגעת...

היות והמצב קשה ואבי סובל אנו האחים לא יודעים איך לפעול...
אני הצעתי שנפגש כולנו עם אבי ואמי ופשוט נשוחח על הכל וכך ננסה שוב להפנות אותה לבדיקות.

מבקשת סליחה על אורך השאלה...
אשמח לדעת מה כדאי לנו האחים לעשות כדי לעזור למצב הקשה הזה
תודה וכל טוב