בחור נחמד ופסיכוטי ?

היי
לפני כ4 חודשים בערך עישנתי בטיפשותי נייס גאיי.
ההתנסות הייתה בשבילי חוויה מאוד קשה ולא נעימה, אבל כמה ימים (ובטח אחרי כמה שבועות) הרגשתי כבר טוב וחוץ מחוויה לא נעימה שאני מעדיף לשכוח, אני לא מרגיש שיש השפעה נפשית, אבל סתם מעניין אותי לדעת אם לפי ההגדרה הפסיכיאטרית המקצועית מה שעברתי נחשב ונכלל כהתקף פסיכוטי או לא. שוב אין לי תחלואה נפשית או משהו, והשאלה היא נטו מתוך עניין וסקרנות.

אז עישנתי ראש אחד בבאנג של החומר, תוך דקה החדר התחיל להסתחרר מולי במהירות הולכת ועולה, הייתי עם ידידה ועוד שלושה אנשים שהיא הכירה ואני לא (והם נתנו לי) . הוא אמר שזה חזק, הוא שאל איך זה, ואני אמרתי שזה הזוי, והייתה לי פשוט הרגשה הזויה שקשה להסביר אותה ורק חזרתי ללא סוף "יו זה הזוי" "ואו זה ממש הזוי" . הם התחילו לדבר סביבי וישבתי באמצע, וכל פעם שהסתכלתי על אחד מהם שמעתי אותו מדבר, אבל שמעתי אותו בנפרד, וכאילו במנותק ונפרד מהאדם השני שדיבר, ככה כמה דק, והבנתי שהשיחה נסובה סביבי.
אבל ככל שהזמן עבר, שמעתי אותם מדברים יחד, ובאיזשהו שלב הפסקתי להבין מה הם אומרים . פשוט ככה. שמעתי מילים . שמעתי משפטים, אבל לא הצלחתי לחבר אותם למשפטים קוהרנטים ורציפים. ולא שמרתי על מחשב רציפה. הבנתי איפה אני, הבנתי שלקחתי נייס, גאיי, שאני בחדר ושמדברים עליי כנראה, אבל לא הצלחתי לצאת מזה,

הכול קרה מש בהדרגה ככ בהדרגה שלא הבנתי שזה קורה, כמו שאתה נרדם ולא זוכר שזה קרה, שקעתי בתוך מהרה ממנה נסיתי לצאת ממנה. בשלב הזה כבר לא ראיתי את החדר, לא ראיתי את הישובים בחדר, לא זכרתי איפה אני , מי אני, מה אני, מאין באתי, כלום. הייתי בתוך המנהרה הזו, וכל מהותי הייתה שם לגמרי במאה אחוז, הייתי מנותק באופן מוחלט מכל מציאות מוכרת. זאת הייתה מנהרה כתומה כזאת, ושמעתי קולות בתוך הראש (מסתבר שזה היה הקולות של היושבים בחדר, אז לא יודע אם זה באמת פסיכוטיות כי זה לא היו קולות ששמעתי בצורה עצמונית) אבל זה היה כמו קולות בתוך הראש שלי שדברו, בהתחלה הם היו בלתי מובנים והייתי בטוח בכל ליבי שהם בראש שלי , וגם לא הבנתי מה הם אומרות, אחר כך הבנתי חלקי משפטים, לאט לאט הדברים התבהרו (הסם מתחיל לפעול תוך שניות עד דק ספורות עד רבע שעה זה השיא, החל מרבע השעה הבאים ההשפעה מתחילה לדעוך). בשלב הזה כבר היה בזמן הדעיכה, והרגשתי איך אני יוצא למעלה מתוך המנהרה מהעומק שלה, וגם התחלתי לזהות כל קול של מי הוא, שמעתי גם רוסית ובהתחלה לא הבנתי שזה שפה אחרת בכלל לא הבנתי ולא קשרתי מה אני שומע לשאלה "מה אני שומע?" , אחר כך חשבתי שאני שומע מעצמי רוסית שזה מגניב (אני לא יודע מילה ברוסית) ורק אחר כך הבנתי שאלה הקולות של דוברי הרוסית של יושבי בחדר.

בסוף ממש לאט לאט בלי שאתה שם לב מרוב שזה בהדרגה, חזרתי להכרה ומסתבר שכל הזמן ישבתי ובהיתי בנקודה אחת על הכיסא. אחר כך הקאתי המון והייתי נחרד ובטראומה שעברה עם הזמן.