מות האם

שלום כוכבה.

תנחומיי על מות אימך. שלא תדעי עוד צער.

זה אכן נמשע מוזר, אבל יכולות להיות לכך הרבה מאוד סיבות, ולא בטוח שניתן לומר שזו הפרעה נפשית, רק אם זה גורם לך סבל, אז אולי ניתן לומר שזו הפרעה.

בכל אופן, בין כך ובין כך, צריך לחקור את העניין יותר לעומק כדי להגיע למסקנות ברורות, וקשה מאוד לתת תשובה על סמך התיאור הקצר.

אני מציע לנסות ללכת לטיפול בשיחות (אפשר ללכת לפסיכולוג או לפסיכיאטר), ולנסות לחקור את העניין יותר לעומק.

כל טוב,
שמוליק.

כוכבה שלום,
תנחומיי על מות הורייך.
אני מסכימה עם שמוליק שצריך לחקור את העניין יותר לעומק. על כל פנים זו התרומה שלי:
קיימת האפשרות שמותה עוד לא הכה בך. עם זאת קיימים הרבה אופנים של התאבלות.
יכול להיות שלראות אדם קרוב, שהוא כה חזק ומשפיע כמו אביך, נפגע, השפיע עלייך עמוקות. יותר מכך, ציינת שמותו של אביך היה פתאומי, לכן לא הייתה לך הזדמנות להתכונן או להפרד ממנו כפי שהיה לך עם אימך.
עם זאת, לפי מה שאת מתארת, מקומו של אביך בחייך ידוע לך וכן טיב הקשר שלך ושל אמך ומקומה בחייך, וזה העיקר והם ימשיכו איתך בלבך.
אולי שווה להמשיך את הבירור בטיפול אישי, בקבוצת תמיכה או בפורום שנוגע באבלות, שם בוודאי תוכלי לשתף ולשמוע מבעלי ניסיון.

מאחלת לך רק טוב בהמשך,
סוזי