שאלה למבינים.

שלום שימי.

אינני רופא, כידוע :-)

על השאלה מה המאפיין העיקרי של סכיזופרניה, אין לי תשובה.


על השאלה מתי תהיה בדיקה "מדעית" שתוכיח חד משמעית את המחלות האלה, לדעתי, התשובה היא שאף פעם לא הייתה בדיקה מדעית ואף פעם לא תהיה.

לפי הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, כל המחלות האלה נגרמות מארבעה מרכיבים: ביולוגי (חוסר איזון כימי במוח), ריגשי, סביבתי, וגופני-פיסי.

דעתי האישת, החולקת על הרווחת, היא שחוסר האיזון הכימי הוא תוצר של שאר המרכיבים ואיננו עומד בפני עצמו. ניסוי שיוכחי לכאן או לכאן, הוא קשה עד כמעט בלתי אפשרי. תאמין במה שאתה רוצה...

בכל אופן, ניתן להגיע למצב "טוב" שלא מצריך טיפול תרופתי, וכל ההבדל, בין הגישה הרווחת, לדעתי, הוא בשאלה האם במצב כזה, יש עדיין חוסר איזון כימי, הוא שהוא נפתר ע"י טיפול בשאר הגורמים.


לגבי השאלה איך תרופה אנטי-פסיכוטית יכולה לעזור גם נגד דיכאון וחרדות, יכול להיות שבאמת מדובר באפקט פלסיבו, ויכול להיות שאע"פ שתפקידן העיקרי הוא חסימת דופאמין, יש להן עוד תפקיד משני, ולכן הן יעילות גם נגד דיכאון וחרדות.

כל טוב,
שמוליק.

הפסיכיאטריה לא יודעת מה היא עושה.והכל מבוסס על השערות וכו'.
הבנתי.

תמיד חשבתי לעצמי..מדוע ייבחר אדם להיות פסיכיאטר קליני.
ועכשיו אני מבין שיש אך ורק סיבה אחת.

כסף,כי לפי מה שהבנתי החראות מרוויחים ים כסף.
ומה הם צריכים לעשות?לשבת רגל על רגל.לשאול מה אתה מרגיש?מה אתה חושב?

ואז לשלוף איזו אבחנה מסריחה שלרוב משתנה אחרי מס' פגישות.
ואז לתת כדורים מכל הסוגים עד אחד כלשהו עוזר.

פשששש.כאפיים!מצאתם אחלה דרך לעשות כסף יא נבלות.
אני לא יודע אם כל הפסיכיאטרים הם כאלו.
אבל אני בטוח שהרוב כן.
ואני מאחל להם דבר אחד.כלבת.

שלום שימי.

אני מניח שיש לך על הבטן הרבה טענות כנגד המערכת, ואכן, יש מה לשפר. לא חסר.

אני בהחלט בעד ביקורת עניינית ומכבדת.

אני חושב שכאן יש קצת הגזמה; הפסיכיאטרים מטפלים גם באמצעות שיחות (פסיכוטרפיה). הם חייבים לעבור הכשרה לטיפול בשיחות. מי שבפועל לא מטפל באמצעות שיחות - זה עניין שלו. כל מטופל, יכול להחליט בעצמו איזה סוג של טיפול הוא רוצה, ומי שמעוניין בטיפול המבוסס רק על שיחות - זכותו המלאה.

ישנם מקרים, אם כי הם די נדירים, שפסיכיאטר יכול לתת חוות דעת שדווקא תשחרר מטופל מסטיגמה.

נניח למשל שנער בן 15 סובל מבעייה שיכולה לגרום לכך שלא ירצו לגייס אותו לצבא. ע"י טיפול וחוות דעת המעידה כי הנער מטופל ומה שעלול להיראות כבעייה שאיננה מאפשרת לגייס כבעייה שניתן להתמודד איתה, יש סיכוי שייגיסו אותו, וימנעו ממנו "כתם לכל החיים".

פשוט צריך לדעת להשתמש נכון במערכת, ואגב אני הולך לפסיכיאטרית לטיפול בשיחות בתדירות של פעם בחודש, והיא בהחלט אישה זהב.

כל טוב,
שמוליק.