הפרעה דו קוטבית והפסקת נטילת תרופות

שלום לילך.

בעיקרון, לא מומלץ להפסיק את הטיפול התרופתי מבלי להתייעץ על כך עם הרופא המטפל, אך מה שקרה לאחיך זה בדיוק מה שקרה לי...

גם אני החלטתי על דעת עצמי להפסיק את הטיפול התרופתי בגלל סבל מתופעות הלוואי של התרופות. אני הודעתי לפסיכיאטרית המטפלת על החלטתי. היא הזהירה אותי שהדבר מסוכן, אך כיבדה את החלטתי, בסוף זה באמת מה שעזר לי.

צריך לכבד את החלטתו, תוך ידיעה שהדבר מסוכן, ואם אצלי זה הצליח, זה לא אומר שוב דבר על מטופלים אחרים, אבל צריך לתת לגיטימציה למהלך הזה.

אחיך צריך, לפחות על פי מה שנראה נכון וטוב, לקבל גם טיפול במרכיב הריגשי של המחלה, ואת הטיפול הזה חשוב להמשיך. ויתרה מזאת, אם חלילה תהיה התדרדרות במצב, המטפל יבחין בכך, ויציע לחדש את הטיפול התרופתי - ולו עד שהמצב ישתפר.

כל טוב,
שמוליק.

ניצן שרירא!! חבר שלי טופל אצלה ומאוד מרוצה!!!

שמוליק,
כמה זמן מאז שאובחנת? וכמה זמן מאז שהפסקת את הכדורים? האם אתה עדין מקבל זריקה? האם בכלל קיבלת? אחי היה מעשן קאנביס מספר פעמים ביום בכמויות לא נורמליות - ואני מאוד חושבת שזה מה שגרם לו להיות במניה ולאחר מכן דיפרסיה. האם במקרה שלך קאנביס היה מעורב?

שלום לילך.

היו לי ארבעה אישפוזים.

הראשון היה בגיל 18. הייתי באברבנאל, וזמן קצר לאחר השיחרור החלטתי להפסיק את הטיפול התרופתי בגלל סבל מתופעות הלוואי של התרופות ובמיוחד של התרופות האנטי-פסיכוטיות.

היה עוד שלושה אישפוזים שניתן לכרוך את כולם ביחד בשלוותה. זה היה בגיל 29. האשפוז הראשון ב"סידרה" הזו היה קצר. הוא נמשך שבועיים בלבד. זכרתי את תופעות הלוואי המעיקות של התרופות, וזה היה ברור לי שאני מייד זורק את התרופות, וזה מה שעשיתי. שבועיים אחרי זה הייתה התדרדרות במצב, שייוחסה, כמובן, להפסקת הטיפול התרופתי, אבל אני מאמין שזו לא הייתה עיקר הבעייה. הבעייה העיקרית שלא היה אפשרי לתת טיפול ריגשי כמו שצריך בגלל חוסר אמון מצידי במערכת.

האישפוז האחרון היה כשנתיים אחרי זה. פשוט היו מחשבות אובדניות בגלל הסבל מתופעות הלוואי של התרופות.

לא היה אצלי עישון קנאביס.

את ההמלצה על הפסיכוטרפסיטית, אני אשלח במייל.

שמוליק.

שלום רב,
המשמעות של הפסקת הטיפול בכדורים הוא ירידה במינון של החומר הפעיל של התרופה וכתוצאה מכך, עליה בסיכון של חזרתם של התסמינים הפעילים של המחלה. חשוב לעדכן את הפסיכיאטר המטפל של אחיך לגבי הפסקת הטיפול בכדורים ויש סיכוי שהרופא ימליץ על עליה במינון של הזריקה.

טיפול קשה קשה מאוד מניסיוני המר והקשה מנשוא גם עם סוג כזה של תרופה אז מה שעבד בסוף האביליפיי ובגדול תודה לאל יום יום דקה דקה דוידאור הציל אותנו!!!!!!!! לא נישכח לו את זה עד סוף ימינו פסיכיאטר שהוא קודם כל אדם וזה לא פחות חשוב מהתרופות המגעילות והקשות שלפעמים אי אפשר בלעדיהם רק בריאות ובהצלחה

הפסקת התרופות יכול להוביל למצב דיכאון או מאני פסיכוטי ואישפוז חוזר.
מאוד מסוכן ולא מומלץ לעשות זאת לבד ללא שיתוף ומעקב של רופא מטפל.