הפרעת אכילה

היי הילה,
אני מצטערת לשמוע על הסבל הפיזי שאת עוברת, התחושה שאת נשלטת בידי משהו ורגשות האשמה. אין ספק שהאכילה שלך רגשית.
החיים, במיוחד עם ילדה (מזל טוב:) מביאים לך אתגרים. אתה מוצא את עצמך מושקע בילד עם פחות זמן לעצמך. עם זאת, הבנת שחשוב לטפל בעצמך ולדעתי חשוב גם שתביני מול עצמך איזה מקום תופס אצלך האוכל. אכילה רגשית היא אכילה מתוך לחץ (בין השאר גם לחץ לתפקד), חרדה, פיצוי ועוד. ישנם סיבות נוספות רבות לאכילה מופרזת, כדוגמת צריכת מזונות עתירי סוכר שמעלים את הצורך בסוכר מתחדש, ואפילו סתם עייפות. האכילה הרגשית בכל אופן היא מנגנון התמודדות לכל דבר ואת צריכה עזרה בשביל לזהות את האכילה הרגשית (הבורות בהם את נופלת) ולמצוא לה דרך התמודדות בריאה (פורקן). ישנם כמובן סיבות רגשיות יותר מורכבות. הכי טוב לך יהיה תפריט קבוע, מאוזן שיתאים להעדפות שלך. את כמובן תצטרכי לפני זהלהגיע להחלטה שאת מוותרת על דרך החיים הזו של הבליסה. עוד עצה שאני יכולה לתת לך היא להתייחס לכל יום כיום חדש. אם אכלת הרבה ערב לפני, ביום שאחרי תחזרי לאכול כרגיל. בלי הרעבות וכו'.
אין שום סיבה שתהי רזה וחתיכה, אלא אם הדימוי העצמי שלך בפן הזה חשוב לך. מה שחשוב זה שתהי בריאה, תאכלי נכון ולא תעברי את מסכת הייסורים הזו של הבולמוסים.
לגבי ההרס העצמי ממליצה לך לברר את המקור לכך.
קשה לי לראות איך את מכורה לשנאה המלווה את האכילה. לדעתי את נשלטת בידי כוחות שטרם הבנת, מה שגורם לך לחשוב שאת מביאה את זה על עצמך וכנראה מבקשת את זה. גם ההלקאה נשמעת כמו דרך תגובה והתמודדות עם הבולמוסים.
טיפול נפשי טוב יעזור לך לראות את ה*חלקים המתים* שכל אדם מפספס בעצמו (רגשות, התמודדות, נטיות וכו'), ואם את מכירה את עצמך טוב ומודעת לעצמך יש לך לדעתי סיכוי אפילו יותר טוב להשיג התקדמות.
חברה טובה שלי טופלה במרכז ''אגם'' מטעם הג'וינט (אין דיווח לשום גורם), בבי''ח ''רעות'' בדרום ת''א. זה מרכז המטפל בהפרעות אכילה לאנשים מתפקדים (עבודה וכו'). הטיפול שניתן שם כולל טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, דיאטני ואפשרות של קבוצות. הטיפול ללא עלות. מתכונת הטיפול היא פגישות ולא אשפוז יום. לא קל להתקבל לשם, אבל אני ממליצה בחום. הטיפול הפסיכולוגי הוא לנפש והטיפול הדיאטני נותן לך כלים והבנה.
לגבי טיפול תרופתי אין לי מה לתרום לך. טיפול תרופתי הוא לא הכל, אבל יכול בהחלט לסייע, הכל תלוי במקרה.

בהצלחה שיהיה