שינוי אבחנה פסכיאטרית

שלום דניאל.

אני ממש מבין את התחושה הזו. היא מאוד לא נעימה.

בעיקרון איבחון כזה, של מחלה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), איננה ניתנת לביטול. מבחינת הפסיכיאטריה, גם מי שמתפקד תיפקוד תקין לחלוטין, אז יש לו בעייה של חוסר איזון כימי במוח, וההסבר לכך שהתיפקוד תקין הוא יהיה בכך ששאר המרכיבים של המחלה (סביבתי, ריגשי ופיסיולוגי) אינם באים לידי ביטוי.

למעשה, אין לכך יותר מדיי משמעות. כל מטרה שתרצה להשיג (למשל רישיון נהיגה, ואפילו רשיון לנשיאת נשק), שלכאורה האיבחון הזה אמור להוות מכשול בדרך - תוכל להשיג ע"י חוות דעת עדכנית על מצבך כיום. חוות הדעת הזו לא תמחוק את האיבחון, מהסיבות שציינתי לעיל, אבל מה ההבדל הגדול???

אני אישית חולק על העמדה של הפסיכיאטריה בעניין; לדעתי, חוסר האיזון הכימי הוא אינו בעייה העומדת בפני עצמה, אלא תוצר של שאר הגורמים למחלה, ולכן ע"י טיפול טוב ונכון במרכיב הריגשי - אין יותר חוסר איזון כימי.
כדי להוכיח לכאן או לכאן - נדרש ניסוי שהוא לחלוטין אינו מעשי.

לא ברור לי מהשאלה איך בדיוק האיבחון הזה מפריע לך. אך אם אדע, אשמח לנסות לעזור, וגם הרופאים של הפורום ישמחו לעזור.

כל טוב,
שמוליק.

ישנה סיבה מעשית שמפריעה לי, לאחרונה הוצע לי להתנדב במשטרה ובבקשת תיק רפואי ראיתי את האבחון.
מעבר לכך מה שמפריע לי הוא עניין חוסר האמינות של האבחון המדובר, אני מבין את העמדה הפסכיאטרית, אבל אני טוען שמעולם לא היתה לי הפרעה כזאת ולא שהיא "השתפרה".
אני אשמח אם הדבר כמו שאתה תיארת שאתה יכול לקבל אישור שאינו תקף להיום, אבל אני מרגיש תחושת אי צדק ואפילו מרמה מזה שפסכיאטרית נותנת לעצמה להכניס אבחנה על סמך חצי שעה שיחה ללא התייעצות, מעקב וגם כשבמהלך הפגישה היא אומר דברים שונים לחלוטין, אבל אני לא יכול להתנער מהרגשה של אי צדק וחוסר אמינות באבחון המדובר, והשאלה אם חוות דעת של פסכיאטר אחר לא יכולה להסיר את זה לחלוטין, האם אין מקרים שבהם פסכיאטרים טועים או מאבחנים שלא כדין?
בנוסף לזה, מבדיקה שלי בתיק מתברר שהרופא שעדכן את האבחנה והפסכיאטרית שאיתה נפגשתי הן לא אותו אדם, אלה פסכיאטר אחר שעדכן בשמה בתיק שלי,ואולי הדבר גרם לטעות.
מה שאני מנסה לברר זה האם יש דרך לערער על אבחנה כזאת, על ידי רופא אחר, או משפטית.

שלום דניאל.

זה בהחלט יכול לקרות. לי אישית קרה משהו שלדעתי הוא הרבה יותר חמור:

כשהייתי בן 18, אז אימא שלי לא רצתה שאני אהיה בצבא, ועל סמך מכתב שלה, וימים ספורים לפני שהייתי צריך להתגייס, החליטו שלא רוצים אותי וסתם ככה דפקו לי סעיף נפשי. הרופאים של הוועדה הרפואית בכלל לא בדקו אותי. הפתק שעליו היה כתוב שהם איבחנו אותי כבלתי כשיר כבר היה חתום עוד לפני שנכנסתי לחדר של הוועדה. הם אפילו לא ניסו להעמיד פנים כאילו בדקו אותי. אני בהחלט מבין את ההרגשה שלך.

אמנם לגבי החלטה על אי כשירות ניתן לערער תוך 30 יום, אבל הצרה הייתה שזה היה הטריגר לאישפוז הראשון שלי...

על כל פנים, אם מדובר בהתנדבות למשטרה, אז זה לא כל כך ברור איך המידע הזה הגיע אליהם, ומכל מקום, אם הם מחליטים שלא לקבל אותך, אז גם אם אין הליך ערעור, אז ניתן לעתור לבג"ץ או שקיים איזה הליך משפטי אחר (צריך לשאול עורך דין), שבו תוכל לטעון כי בלי שום קשר לשאלה מה היה מצבך אז - כיום אתה כשיר להתנדבות למשטרה.

אם העובדה הזו מרתיעה אותם, אז פשוט תגיד שמצבך הנפשי כיום הוא יציב, ושתוכל להביא חוות דעת עדכנית, ושיהיה המון המון הצלחה.

כל טוב,
שמוליק.

האבחנה מן הסתם
:
BORDERLINE PERSONALITY DISORDER

יש צורך בבירור מעמיק
בכל מקרה , גם אם האבחנה הנ''ל נכונה
יש קשת של מצבים, בין קל עד קשה.
בדר'כ , אנשים מאוד אינטלגנטיים, חלקם מאוד מופרעים.
שכיח יותר אצל נשים.

ממליץ בדיקה יסודית נוספת..