מה לעשות עם אבא?

אבי אושפז בכפייה בעקבות דיכאון פסיכוטי למשך שישה שבועות.
לפני כחודש שוחרר. עם שחרורו מצבו היה טוב למדי והוא היה בתחושת היי של שמחה, רצון לעשייה ורצון ליישם את כל מה שדיברו איתו במשך האישפוז. אט אט, הוא החל שוב לגלות את דפוסי ההתנהגות שאפיינו את הדיכאון בהתחלה. העיקרי שבהם הוא חוסר עניין ונכונות לעשות משהו. לדבריו הוא לא מתחבר לכלום, לא מצליח לתקשר ועל אף שמודע שזה יביא אותו שוב למקום החשוך בו היה, הוא מסתגר בבית ולא מקשיב לנסיונות השכנוע של הילדים. כיום הוא בטיפול תרופתי ונוטל לדבריו את התרופות. עם זאת, אנחנו שוב אובדי עצות ורואים לנגד עיננו את ההדרדרות שלו כשברור לנו לאן תוביל ההתנהגות הזו. כבעבר הוא לא משתף פעולה עם אף עצה, בין אם לצאת מהבית, למצוא פעילויות, להתנדב, או ללכת ולהמשיך את הטיפול באופן פרטי. אנחנו לא יודעים מה לעשות. ברור לנו שללא עשייה והתערבות כלשהיא האישפוז הכפוי הבא הוא רק עניין של זמן. מה אנחנו יכולים לעשות? אשמח לשמוע אם יש לך עצה כלשהיא. המון תודה.