אובד עצות

אני בן 21. אובחנתי כסובל מהפרעות אישיות נרקיסיסטית, היסטריונית, גבולית, OCD ודיכאון קליני. בנוסף יש לי הפרעות אכילה, ובעיה של הקאות [אני לא מקיא אבל כל דבר קטן מגרה לי את רפלקס ההקאה, אפילו צחצוח שיניים].
אני ספורטאי כבר 4 שנים, מתחרה בהרמת משקולות.

בגיל 18 כשטופלתי לראשונה, נטלתי רסיטל שלא השפיע כלל, ואז ציפרלקס במינון כפול. הציפרלקס לא עזר לדיכאון אלא הפך אותי לפסיכופת לחלוטין: היו לי דחפים חזקים לרצוח ולאנוס, הייתי משקר בלי סוף, מנצל, פוגע ומתעלל בשביל הכיף. הפסקתי עם ציפרלקס אך חלק מהתופעות נשארו [הדחפים הנ"ל וניתוק רגשי מוחלט]. שנתיים אחרי חזרתי לפסיכיאטרית, והיא נתנה לי מירו עבור המצב הנפשי ומודל עבור ההקאות. המירו לא השפיע כלל, והמינון הוכפל. גם אז הוא לא השפיע, אך כשניסיתי לעבור לכדורים אחרים כגון סרנדה ופבוקסיל, הם דיכו לי את התיאבון לכן הפסקתי לקחת אותם. נכון לעכשיו אני ממשיך לקחת מירו למרות שהוא לא משפיע עליי, בגלל שיש לי תסמיני גמילה קשים, ואני לא יכול להרשות לעצמי לעבור אותם [בגלל הספורט ובגלל העבודה]. המודל מאוד עזר לי להקאות: בהתחלה לקחתי 50 מ"ג וההקאות פסקו לחלוטין, יכולתי אפילו לדחוף אצבע לגרון ולא היה לי רפלקס הקאה. התחלתי לאכול בכמויות ועליתי 15 ק"ג תוך חודשיים. אך לאחר מכן, ההשפעה של המודל הפסיקה, וחזרו לי הרפלקסים. עליתי ל-200 מ"ג ביום וגם זה לא משפיע, כאילו פיתחתי סבילות מוחלטת לכדור. כשאני מפסיק ליטול מודל, אני לא מסוגל לאכול; בפסח נגמר לי המודל ולא אכלתי במשך חמישה ימים שלמים, עד שקניתי שוב.

לאחרונה, אני אומנם לא מרגיש מדוכא, אך אני מרגיש חוסר מוטיבציה. הרמת משקולות שהייתה החיים שלי [LITERALLY, אני עוסק בזה כבר 4 שנים והשקעתי בזה דם ויזע, הייתי מאוהב בספורט הזה וחייתי אותו] בין לילה הפכה להיות השנאה שלי. אין לי מוטיבציה יותר להתאמן, להתחרות, אני חלש פיזית ונפשית. זה דבר שלא בא בחשבון.

שאלתי היא כזו:
אני כבר אובד עצות מבחינת מה לקחת. ניסיתי כ"כ הרבה כדורים ונמאס לי להיות שפן נסיונות. אני רוצה כדור שימריץ אותי ויחזיר בי את המוטיבציה והחשק להתאמן ולהתחרות, ובנוסף, כדור שיפתח לי את התיאבון ויחסום את ההקאות. מה האופציות שלי? אשמח לתשובה מפורטת.

תודה רבה!

נ.ב. שמוליק, אני לא מעוניין בתגובה ממך.