קשה לי בימים אלו , יש לי חרדה נוראי

כל כדור נגד חרדות עזר לי באופן אישי לזמן מוגבל אבל עזר מאד

שלום.

אי אפשר לצפות מראש מה יהיה הטיפול המוצע. יכול להיות שהוא יכלול תרופות ויכול להיות שהוא יכלול רק שיחות. תלוי בשיקול דעתו של הרופא.

כל טוב,
שמוליק.

כי אמור אני סובל מאוסידי קשה. המחשבות וההרגשות כל כך מציקות ונוראיות, מה גם שיש מחשבה אובססיבית לגבי השינה שזה מפחיד וכו. הכל ביחד גורם לסבל. אתה בטוח שאפשר לעזור? דברים יכולים להיפתר?אני לא משוגע?

שלום.

מה שבטוח הוא שאם לא מנסים לטפל בבעייה - רוב הסיכויים שהיא לא תיפתר מאליה, ולכן כדאי לפחות לנסות, ואם מה שיציעו לא ימצא חן בעיניך, אז תוכל לסרב, ולנסות למצוא מטפל שיימצא חן בעיניך.

בכל אופן, גם אם זה לא יפתור את הבעייה לגמרי - זה יוכל לשפר את ההתמודדות עם הבעייה.

לגבי השאלה האם אתה משוגע - אני ממש לא אוהב את המילה הזו. אני מעדיף להשתמש במונח "זקוק לטיפול". אם אתה סובל כפי שכתבת - אז זה אומר שצריך לטפל בבעייה על מנת שלא תסבול.

יכול להיות שמה שעומד מאחורי השאלה זה פחד מסטיגמה, כלומר פחד מאיך שהחברה תתייחס לכך שאתה הולך לטיפול.

כדאי להתגבר על הפחד הזה כי בעייה שאיננה מטופלת רק מחמירה ואז היחס של החברה יהיה עוד יותר מנדה. זה נכון שהרבה פעמים החברה המוכרת ממשיכה לנדות למרות הטיפול בבעייה, ואז כדאי לעבור למקום אחר. מה שחשוב לי לומר, זה שהבעייה היא זו שגורמת ליחס שלילי מהחברה, וכשהבעייה מטופלת - ניתן להתמודד טוב יותר עם היחס מהחברה.

כל טוב,
שמוליק.

איזה חופר אתה משעמם לך בחיים לך תמצא חיים כבר

הוא מנסה לעזור, וכל הכבוד לו.

שמוליק אמנם לא רופא אבל רואים שיש לו ידע והמטרה שלו לעזור לאנשים וכל הכבוד לו

אם הבן שלך היה חולה במחלה פסיכיאטרית היית פונה לשמוליק?!

שלום רונן.

אני בהחלט מסכים איתך שצריך לפנות לאיש מקצוע ולא אליי. גם אם פונים אליי - אין לי שום סמכות לטפל. כשאתה אומר דברים נכונים ובצורה מכובדת - אני איתך.

עם זאת, יש דברים שדווקא מנקודת מבט של מטופל נראים אמינים יותר מאשר אם הם נאמרים ע"י רופא.

למשל, אם אני אומר מנקודת מבט של מטופל שפסיכיאטרים יכולים גם מאוד לעזור ושהם לא בהכרח "מפלצות" שדופקות איבחונים שהולכים איתך כל החיים - זה נשמע משכנע יותר מאשר אם רופא אומר את זה...

בשביל זה הפורום הזה פתוח. כדי שגם מטופלים יעודדו מטופלים אחרים.

כל טוב,
שמוליק.

משוגע מהבחינה שאני מרגיש דחייה מהיד, שהיא לא שייכת לשם, ולא קשור לטיפול. אני ממש מפחד ששום דבר לא יוכל לעזור לי כי זה בעצם מחשבות אובסיסיביות שהתקבעו חזק מאוד בתוך הראש.

שלום.

אני מתנצל מראש על השאלה שלי ואם היא יותר מדיי בוטה.

האם אתה משוכנע שאתה צריך את היד שלך, אבל יש לך מחשבות טורדניות ואובססיביות שאומרות שלא, ואתה רוצה להיפטר מהמחשבות האלו, או שאתה באמת לא רוצה את היד?

שמוליק.

ניות

"היד". זה אמור להיות סרט אימה (ממש לא). תראה את הסרט, יביא לך חשק להשאיר את היד.

שלום.

מטפל אמור לחקור את המחשבות הטורדניות יותר לעומק, ולהבין מהיכן הן נובעות. המחשבות האלו לא באו סתם כך. על ידי הבנה הזו ניתן להתמודד עם המחשבות האלו ולנצח אותן.

זה נכון שההתחלה צריכה לבוא ממך, שאתה מאמין שניתן להתמודד עם המחשבות האלו. עם חוסר אמונה בעצמך - יהיה קשה מאוד להתקדם. קודם כל - תאמין בעצמך.

יכול להיות שבעבר ניסית אי אילו מטפלים והטיפול לא הצליח, ובגלל זה זה החליש את האמונה שלך. קרוב לוודאי שלא הייתה התאמה בינך לבין המטפל, ואין בכך כדי להעיד על מקצועיותו של המטפל. הסיכויים הסטטיסטיים להתאמה הם אחד לשמונה, ולכן לא צריך להתייאש ולחפש מטפל מתאים.

גם לבי השאלה איזה סוג של טיפול אתה מעוניין (רק תרופות רק שיחות שילוב של השניים) לך על מה שנראה לך מתאים. יש רופאים שדוגלים בכל אחת מדרכי הטיפול.

שיהיה בהצלחה.

שמוליק.

אני רוצה לעדכן. היו לי עכשיו 3 ימים נחמדים מאוד במהלכם שכחתי מהיד והבנתי כמה אני רוצה אותה ולא היו הרגשות מעצבנות. אולם אתמול חזרו החרדות והאובססיה והגעתי למסקנה אחת: בתוך המחשבות יש לי דחייה וסלידה נוראית מהכף יד והרגשה אדירה של אי נוחות עם כף היד. זה התחיל במחשבות וניסיתי להדחיק את זה והיה בסדר אולם תוך זמן קצר התחלתי לראות ולהרגיש את היד דרך המחשבות ולכן שוב אני מרגיש תחושה נוראית ביד, כאילו היא "הרוגה" מבחינה נפשית והיא לא יכולה להיות שם. מה אני עושה? אני מתחיל טיפול בימים הקרובים אולם אני לא רואה איך אפשר להוציא את האי נוחות הזאת שנוצרה במחשבה.

שלום.

אני שמח שהחלטת ללכת לטיפול. אני בטוח שיוכלו לעזור לך.

האמת היא שאע"פ שתיארת טוב את ההרגשה שלך לגבי היד - אני באמת לא יכול להבין את הדברים יותר מאשר בצורה שיטחית. זה משהו שבאמת קשה להבין אותו, וכנראה שדווקא בגלל זה מטפל מקצועי (מה לעשות שאני ממש לא) יוכל להתאמץ ולהבין.

לדעתי הלא מקצועית, אם אתה חושש שאתה עלול לעשות משהו שיזיק ליד שלך - אז תלך לבית חולים. אחרי זה אתה עלול להתחרט ולא יהיה ניתן להחזיר את היד.

אם ברור לך שלא תזיק לעצמך, אז זה תלוי בהרגשה שלך. אם נראה לך שזה מעבר לסף של נסבל - אז תפנה לרפואת חירום.

מעבר לזה, אני מאחל לך הצלחה, ושתרגיש טוב.
שמוליק.

על פניו, לדעתך אני יכול לצאת מהמצב הזה? כי אני מאוד רוצה.
תודה ולילה טוב

שלום.

אתה יכול לצאת מזה. אם הגעת למצב הזה, זה אומר שיש לך את הכוחות להתמודד עם זה, ואתה תתמודד ותצליח.

אני אגיד משהו חזק יותר. יש גם לגוף וגם לנפש כוחות ריפוי טבעיים. מטרתו של טיפול נפשי הוא לעורר את הכוחות האלו ולאפשר להם לפעול.

זה נכון שלא תמיד המטופל נמצא במצב כזה, אבל זו צריכה להיות השאיפה.

האמן בכוחות שלך. עשה ותצליח.

שמוליק.

אני לא מטפלת, לא מכירה אותך ואני לא יודעת להסביר לך למה זה קורה לך ומה זה נותן לך ואם זה קשור לתפקוד תקין של המוח (כנראה שכן).
אני מאוד מזדהה עם תחושת החוסר האונים, הבלבול והפחד ומאחלת לך שהמצב ישתפר.
אני רוצה לייעץ לך מנסיוני, אבל חשוב לי לומר ששום דבר ממה שאני אומרת לא מחליף טיפול מקצועי.
המודעות שלך לכך שאלו מחשבות לא ריאליות היא טובה וחשובה, ואני לא יודעת אם זה יכול לעזור, אבל אני יכולה לשתף שלפני כמה שנים הייתה לי תקופה חרדתית. היו לי כל מיני מחשבות לא "הגיוניות" שרדפו אותי ולא היה לי שקט. לא הצלחתי להתנתק מזה. באיזשהו שלב החלטתי שכל פעם שיש לי מחשבה כזו (כבר למדתי לזהות איזו מחשבה היא חלק מדפוס מחשבתי חולה או "מחשבה לא תקינה") אני מעבירה אותה.
זאת אומרת, שברגע שהיא התחילה אמרתי לעצמי - "לא". ככה שוב ושוב ושוב.
לי אישית זה עזר לי.

בהצלחה וכל טוב