חרדה חברתית- פחד קהל

אחרי שמפסיקים איתו החרדות מתעצמות.

הייתי בטיפול קבוצתי בגהה מיוחד לחרדה חברתית אצל צופי מרום זה די מומלץ.
רשמת שעשית CBT אני מקווה שבקבוצה.
שם בטח לימדו אותך שאסור להימנע מסיטואציות שגורמות לחרדה אלא לעשות לפני דף מחשבות ( להרגיע את הפחדים המשתוללים בראש לפני ) ללכת לאירוע המלחיץ ואחר כך לעשות דף מחשבות על מה שהיה באירוע עצמו על אירועים מלחיצים להרגיע את החרדות שוב המשתוללות בראש) ולהמשיך הלאה... כך כשלא נמנעים ועושים עם הפחד לומדים לשלוט בפחד עם הזמן הוא הולך וקטן לא נמנעים ועושים את המקסימום לא לפגוע בחיים לעצמנו בגלל הימנעות.
זאת כמובן התיאוריה במציאות זה אומר להילחם ללא פשרות בחרדות להילחם בעצמך למעשה וזה לא קל להשתנות בכלל זה אפשרי אבל לא קל בכלל.
הגעתי לד"ר מרום לטיפול הקבוצתי עם 110 בלייבוביץ' ויצאתי ממנו עם 70 בערך היום אני נמצא על 40 בערך
כלומר החרדות ירדו בגלל עבודה קשה ועם השנים כשנלחמים בזה אפילו לא בכל בכוח אלא קצת אבל בנחישות אפשר לחיות עם זה יפה מאוד. הכי חשוב לא לוותר לעצמנו אפשר להעזר בטיפול דינאמי להקל על הקושי במלחמה. ( אם יש קצת כסף)
יש ברשת קהילה שלמה של חרדים חברתית בפייסבוק עוזרים ונותנים עצות אחד לשני. יש פורומים שעוסקים בנןשא
13 אחוז מהאוכלוסיה בארה"ב סובלת מחרדה חברתית.

מימה שכתבת כביכול נראה שעזרו לך, למה אתה מגדיר את עצמך כחרד חברתית?

תודה על התגובות!
הייתי שמחה לשמוע על פסיכיאטר טוב ואם יש משהו שעבר טיפול כזה ומה היו התוצאות

למישהי
עזרו לי למדו אותי טכניקה לשלוט בפוביה בחרדה אבל את העבודה הקשה האדם עצמו עושה לבד... בכל מקרה אני עדיין סובל מחרדה חברתית אני בן 35 אני חושב שאסבול מזה לעד ברמה כזאת או אחרת.

יהודית:
אני ניסיתי טיפול פסיכיאטרי לי באופן אישי לחרדה חברתית זה לא ממש היה יעיל
לקחתי סרוקסט ולא מיציתי טיפול תרופתי כלומר לא ניסיתי הרבה סוגים של תרופות ניסיתי אפקסור גם אבל לדיכאון לא לחרדה חברתית.
בכל מקרה SSRI לי אישית לא עזר בכל מקרה טיפול תרופתי יכול מאוד להועיל זה אינדיבידואלי על חלק משפיע על חלק לא משפיע.
אני מכיר אנשים שעוזר להם. ומכיר שלא עוזר.
רופא טוב באיזור ירושלים אני אישית לא מכיר מצטער

הכרתי אנשים שמתו יחד עם חרדות עצומות, בלי עזרה מבחוץ, וללא יכולת עזרה עצמית.

דרך אגב, חרדות יש לכולנו, חלק כמעט ולא מרגישים אותן ולחלק זה פוגע בתפקוד היומיומי, פשוט לומדים לחיות איתן.

שמעתי שקשה להגמל מהאפקסור והבנתי שלקחת את הכדור הזה אפשר לדעת פרטים ?

סתם הכניסו לך שטויות לראש אפקסור לא עושה שום בעיה בגמילה הוא לא ממכר זה לא קלונקס..

היי יהודית,
הייתי במצב מאוד דומה לשלך והתנתקתי חברתית לחלוטין.
הייתי מציעה לך אם לא עשית זאת עד היום לנסות לקחת אחריות על התנהלות בעניינים שונים ולייצר תקשורת עם נותני שירות, (ומתוך מטרה מוגדרת).
(שירות לקוחות טלפוני לדוגמא).
בהצלחה!

שחות טלפוני לא כל כך קשה לי לעשות ואני בטח מנסה לעשות כל מיני דברים אבל יש דברים שפשוט אין לי מצב לעשות אותם!!!
לדוגמא -להגיד את השם שלי (!!) לקבוצה גדולה של אנשים -כשנוצר שקט....

מאוד, שאת יודעת את החוזקות והחולשות שלך, ושאת שוכחת (?) אותן לפעמים.
את יכולה לדבר על הקשיים והחולשות בטיפול, אבל אין תחליף להתנסות.
מה הקשיים שלך לדעתך?
את רק בת עשרים, ואני לא פסיכולוגית, אבל ממרומי גילי ונסיוני אני כן יכולה לומר לך שכשהייתי צעירה נתתי חשיבות יתרה לבעיות שלי, ולקשיים השונים. לפעמים ההתעסקות בהם היה הדבר הכי קרוב שהיה לי להשגת התוצאה הרצויה (קשרים חברתיים), וצריך לשים לב גם לזה.
לתפוס מקום בין אנשים, להוביל חברתית, לדמות התנהלות קלילה או לרצות שישימו לב אלייך זה משהו שנבנה עם הזמן (או לא בכלל).

עם זאת, בגלל שעברתי הרבה שנים עם אותן הבעיות, הניסיון לימד אותי לא לתת כזה משקל לבעיות (למשל לומר לעצמי שבאופן מוחלט אני לא יכולה לעשות איקס). זה לא מקדם אותך בפועל, וזה מאוד מסוכן לומר את זה לעצמך כי זה נותן תחושת חוסר מסוגלות ומסכנות.
בכל מקרה את תמיד יכולה ללכת על שיטת - FAKE IT UNTIL YOU MAKE IT
להעמיד פנים שהכל בסדר עד שהוא יהיה בסדר. אני רצינית, זה עובד.

משהו קצת יותר מועיל שאפשר לעשות זה לומר לעצמך שזו ההתחלה, יש לי בסיס כזה וכזה (את כן מצליחה לעשות שיחות טלפוניות למשל), ולהמשיך לנסות.

וכמובן לקחת בחשבון שאת לא מתחילה מ-100, את מתחילה מ-10 ואת תמשיכי לעלות. חשוב שתתני קרדיט לתוצאות המיידיות של הנסיונות שלך, עצם זה שניסית זה הכל, ושתשימי לב לכל התקדמות, גם אם הכי קטנה.
כל ניסיון כזה שלך לעמת את עצמך עם הקושי יגרור תובנה נוספת כלשהי. בסופו של דבר זה באמת שאלה של ניסיון, אבל שום דבר לא מוחלט.

ותזכרי שהכל בך בסדר חוץ ממה שאת רוצה לשנות.

חוץ מזה אני יכולה להמליץ לך בחום על קבוצות תמיכה שונות של צעירים שמתעסקות בהפרעות נפשיות ו/או קשיים חברתיים. בגדול הרעיון הוא סביבה תומכת שמודעת לקושי, שיש בה צעירים עם בעיות חברתיות שונות. הקבוצות מנוהלות ע''י מדריכים (פסיכולוגים) והצעירים שנמצאים בקבוצה הם לרוב אנשים רגילים לחלוטין עם קשיים שונים, והם יכולים להיות התחלה בדרך להשתלבות מלאה שלך בחברה.
אני די בטוחה שיש קבוצה כזו באסף הרופא ואחת בתל השומר.

מקווה שעזרתי D: