מה קורה לי ומדוע

שלום יוסי.

אינני רופא וגם לא איש מקצוע, ולכן קח את דבריי בעירבון מוגבל.

מדובר בחוויה ריגשית קשה. לדעתי יכולים להיות שני מרכיבים. האחד הוא שאתה לא מרגיש בנוח עם עצם המעשה של העברת הביקורת על המנהלת, וגם אם נראה שהיא סלחה לך - אולי אתה לא סלחת לעצמך.

המרכיב השני שיכול להיות הוא חשש מפיטורים. גם אם נראה שכעת יחסי העבודה תקינים - יכול להיות שאיפה שהוא מקנן בך חשש כזה.

אני לא בטוח שאתה רגיש מדיי.

אם אתה מרגיש סבל - כדאי ללכת לטיפול. מטפל יינתח את ההרגשות וימליץ על טיפול בהתאם.

מה שאני מציע זה להיות מודע לגישות הטיפוליות השונות: ישנם רופאים שמטפלים רק בתרופות, ישנם רופאים שמטפלים בעיקר בשיחות, ויש כאלה שמשלבים בין השניים. כל הגישות לגיטימיות, וכל מטופל צריך ללכת על מה שמתאים לו.

הרופאים של הפורום מאמינים בשילוב. אני מאמין יותר בטיפול ריגשי, אבל זה נובע מכך שסבלתי מתופעות הלוואי של התרופות. כל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ולכן גם הגישה של טיפול בתרופות בלבד היא לגיטימית בעיניי.

כל טוב,
שמוליק.

שמוליק ומישהי תודה על תגובותיכם.

שניכם כתבתם שאני אולי חרד למקום עבודתי או חושש מפיטורים, ושניכם טועים בעניין הזה. לא זו הבעיה.
כמובן שהמקום יקר לי, אך להיפך, לפני כשנה לאור העוול שהתרחש, אמרתי שאני מוכן לסיים את עבודתי ואף הכנתי מכתב סיום עבודה אם העוול לא יטופל.

אני מסכים עם האמירה של מישהי, שאני רגיש מדי, אני חושב שהרגישות שלי היא מעל הממוצע ואני נוטה להיפגע יותר מהר ויותר בקלות.
העניין שמטריד אותי הוא המחשבות הבלתי פוסקות על העוול שהתרחש, וכיצד זה יכול היה להתרחש, המחשבות מובילות להרגשה כללית רעה פיזית בגוף, ששוב כמו כדור שלג מעצימה את המחשבות וחוזר חלילה, אני רואה מילה בפרסומת או שומע מילה או קורא מילה, ומיד עולה האסוציאציה , ההקשר והמחשבות למה שקרה. מילים כגון: סליחה התנצלות כאב וכיוצא באלה מיד מעלים לי את המחשבות על מה שקרה.
כשאני חושב על כך אני חש את הכאב זורם בעורקיי ובבטן בעיקר, אני חש שאני פגיע והעיניים מוצפות בדמעות.

שלום יוסי.

אכן, נתנו פרשנות לא נכונה לדבריך, וחשבנו שאתה מעוניין להמשיך במקום העבודה.

אם אתה חש בעוול, אז כדאי שתנסה לחפש מקום אחר. זה ממש לא טוב לעבוד במקום שאתה חש בו שלא בטוב.

צריך רק לבחון את התמונה הכוללת: מהם הסיכויים למצוא מקום עבודה אחר? האם תחושות העוול מאפשרות להמשיך באופן זמני במקום הנוכחי או שעדיף לעזוב גם לפני שיש מקום עבודה חלופי.

אני חושב שכשאר תרגיש שאתה רגוע ומסוגל לשקול את הדברים ביישוב הדעת - תוכל לקבל החלטה נכונה.

יכול להיות שהתחושות הקשות של העוול הוציאו אותך מאיזון (ויכול להיות שגם מדובר ברגישות יתר, אך לא בטוח שמדובר בבעייה שעומדת בפני עצמה), ובגלל זה קשה לך לקבל החלטה.

אם ההשערה הזו נכונה, אז טיפול יכול לתת לך את יישוב הדעת שייאפשר לך לקבל החלטה מתאימה. אני רוצה לציין שאין דבר כזה "ההחלטה הכי נכונה" כי לכל אחד ישנן נטיות נפשיות שונות, וכל אחד היה נוהג באופן אחר. מה שחשוב זה שתעשה את מה שהכי נכון עבורך על פי התכונות שלך.

בכל אופן שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

איזה טיפול יכול לההתאים למצב כפי שתיארתי (תחושות פיזיות של כאב לאורך זמן בעקבות הארוע, ומחשבות על הנושא)
האם פסיכולוג/ית או פסיכיאטר ? או מטפל/ת בשיטה אחרת שיוציא ממני את התחושות והמחשבות הללו.

באופן כללי אני די נרתע מהמחשבה להתחיל ליטול תרופות, למרות שאני שומע שהיום נעשה יותר ויותר מקובל ליטול תרופות כאלה.

הייתי כן רוצה שמישהו יצליח לגרום לי לשחרר את הכאב הזה ממני.
תודה מראש

שלום יוסי.

לגבי טיפולים בשיטות אחרות - אינני מכיר אותן יותר מדיי, ולכן אינני יכול לייעץ.
בכל אופן, אפשר לנסות, ואם זה עובד - מצויין.

יכול להיות שהכאבים אינם קשורים לקשיים הנפשיים, אלא שמדובר בבעייה רפואית פיסיולוגית, ולכן אם תלך לפסיכיאטר שהוא רופא לכל דבר ועניין הוא יוכל לבדוק את העניין יותר לעומק ולהכריע מהו המקור לכאבים.

אם אתה נרתע מטיפול בתרופות פסיכיאטריות (יש לכך סיבות טובות. אני אישית סבלתי קשות מתופעות הלוואי שלהן, עד כדי כך שנהיה אנטי-תרופות ברמות מטורפות, וניתן לראות באילו ביטויים חריפים השתמשתי בתגובות שלי מלפני שלוש שנים...) אתה יכול לומר לפסיכיאטר שאתה לא מעוניין בטיפול תרופתי, אלא בטיפול בשיחות בלבד, והוא יכבד את רצונך.

אפשר גם ללכת לרופא המשפחה ולהתלונן על הכאבים ולציין שיכול להיות שהכאבים נובעים מהקשיים הנפשיים, ושאתה מבקש לבדוק את העניין בצורה מסודרת (ואז ניתן ללכת לפסיכולוג אם אתה לא מעוניין לטפל בתרופות).

לגבי הטיפול בשיחות - אין איזה הבדל משמעותי בין טיפול של פסיכולוג לפסיכיאטר. מה שחשוב זה שתרגיש בנוח עם המטפל, ושיש לך כימיה טובה איתו.

והדבר הכי חשוב זה אופטימיות :-)

כל טוב.
שמוליק.