סי בי טי

שלום נועה.

באמת שאין לי מה לומר מעבר לזה.

עובדה שאת התרופות שיעילותם מוטלת בספק רב קופות החולים מסבסדים, והרבה פעמים הטיפול התרופתי יקר יותר מ C.B.T. .

אני בהחלט בעד שינוי התפיסה הרואה בתרופות עיקר. לדעתי זה נובע מחוסר אמונה ביכולתם של המטופלים להשתקם, ולכן מעדיפים שהם יהיו מסוממים עם התרופות והעיקר שלא יפריעו לחברה ה"נורמטיבית".

אם ניקח בחשבון את הכספים שמתבזבזים על אסטרטגיות השיקום הנוכחיות שאינן יעילות לעומת ההשקעה בטיפולים כמו C.B.T. שהם יעילים ויכולים להביא את המטופלים למצב שבו הם יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד עם הרבה פחות צורך בעתידי בטיפולים - בסופו של דבר זה יוצא משתלם.

לדעתי, מה שניתן לעשות כרגע זה ללכת לטיפול בתדירות נמוכה יותר באופן שיהיה ניתן לעמוד בהוצאה. לא נראה לי שיש מקום להעביר ביקורת על כך למטפלים - גם להם מגיע לקבל שכר הוגן על עבודתם.

כל טוב,
שמוליק.

אין לי בעיה שרופא אשר מטפל סיביטי יקבל 500 שח,
הוא למד השקיע והתמודד עם קשיים רבים בחיים, אלא מה יש צורך רב שבוגרי סיביטי שלומדים פעמיים בשבוע שנתיים , מעבר לתואר והם אגב מעולים, שיעבדו בקופות ויקחו סכום מסובסד ולא יותר מאשר 120 כמו במושלם ללא מיגבלת הסהכ טיפולים,
אין מצב שמתמודד יבריא בכל חיו רק ב48 טיפולים, מה שגורם להם לעבור מקופה לקופה כדי לזכות ליותר טיפולים, או לחלופין נוסע לאישפוז יום שעולה למשרד הבריאות 250 דולר בממוצע,
איך אפשר לעזאזל לחיות מ2500 שח כשרק הטיפולים והתרופות עם הנסיעות כך עולים, כמה הוא יכול להוסיף מה7 שח לשעה, גג גג עוד 850 שח,
אז מי הפה שלהם למה שלא יתאגדו כמוך וכמוני שאני מסייעת בהתנדבות ב4 מתמודדים אך לצערי הרב אין בידי עוד כסף כדי לממן להם טיפולים וסיוע ריגשי

שלום נועה.

קודם כל - מגיע לך כל הכבוד; הן על העלאת הדברים, והן על ההתנדבות. אני מסיר בפנייך את הכובע.

אני מאמין שהדברים יבואו מהמטופלים עצמם ומבני משפחה התומכים בהם.

ישנם הרבה מטופלים שמעוניינים דווקא בטיפול תרופתי בעיקר.

אך ישנם הרבה מטופלים שסובלים מתופעות לוואי של התרופות, מבינים ומודעים לכך, ולא קונים את ההסבר של "סימטפומים שליליים של המחלה" שגם אם ישנם מטופלים שמתקשים בתיפקוד אף על פי שהם אינם מקבלים תרופות - זה לא ההסבר היחידי, ותמיד זה מה שאומרים, והעיקר שלא תהיה התנגדות לתרופות.

לדעתי, צריך עד כמה שניתן לפרסם את הדבר שניתן לנצח את המחלות האלו ללא טיפול תרופתי, ומי שסובל מתופעות הלוואי של התרופות ומעוניין לטפל כמו שצריך במרכיב הריגשי - לפחות שישאף לכך. בני משפחה קרובים יכולים לתת לכך - הן את הלגיטימציה והן סיוע כספי.

ראיתי לאחרונה שישנו פרוייקט של טיפול בשיחות שניתן ע"י סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ומלווה ע"י המרצים והוא ניתן במחיר סמלי (ראי סירטון) - אולי צריך להרחיב את הפרוייקט לאוניברסיטאות אחרות...

לדעתי, בסופו של דבר הגישה של משרד הבריאות צריכה להשתנות, וזה ייקח עוד הרבה זמן וצריך להיות סבלניים.

בינתיים, אני רואה בפורום הזה במה טובה לומר שניתן לנצח את המחלה ללא תרופות כדי שמי שאינו מודע לכך - שיידע.

כל טוב,
שמוליק.

לעניין השיחות והסי בי טי מדוע שלא.תיפנה. לכל מוסדות המלג. ותעלה את סוגיית הסטודנטים שיטפלו בחינם אין כסף במתמודדים מוכרים ולא בכאלה שמצבם סביר והכנסתם מאפשרת. תקציב שיחות פרטי. ואין להם קיצבה של 2400. ש״ח בלבד שבקושי רב מספיקה להוסטל. ותרופות או דיור מוגן ותרופות מזון ומלבוש