איך מתחילים להפסיק ריספונד?

שלום שיר.

אני בהחלט מבין את ההרגשה הזו, ואני בעצמי עשיתי את זה, אבל כיוון שעשיתי את זה פעם אחת בחוסר זהירות, אז אני מציע ללמוד את הלקחים מהניסיון שלי.

ככלל, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל, גם אם את נחושה בדעתך. כדאי לשמוע מה יש לו לומר, ובסוף כמובן שתוכלי לעשות מה שנראה לך טוב.

אני מניח שלאחר שבועיים, אף רופא לא ימליץ על הפסקה או הורדה של המינון; התסמינים עלולים לחזור.

אני בעצמי עשיתי את זה, ולאחר אישפוז קצר של שבועיים הפסקתי זרקתי את התרופות ודי מהר מצאתי את עצמי שוב פעם באישפוז כפוי...

בסופו של דבר, אחרי האישפוז שהיה ארוך מאוד ולאחר תקופה ארוכה שבה לקחתי תרופות וסבלתי מאוד מתופעות הלוואי - החלטתי שוב להפסיק על דעת עצמי, אבל המשכתי את הטיפול בשיחות.

בקיצור, לא מומלץ לעשות את זה עכשיו, אבל אם החלטת שכן, אז כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, וכדאי לך להמשיך את טיפול במרכיב הריגשי ולהיות עם יד על הדופק ובמקרה שייראו סימנים של החמרה במצב - אז שתהיי מוכנה לקחת תרופות שוב, גם על דעת זה שכאשר יהיה שיפור במצב אז שתפסיקי שוב.

בהצלחה,
שמוליק.

באמת היה לך גם מאניה דיפרסיה?
לאחר כמה זמן הפסקת בפעם הראשונה? ולאחר כמה זמן בפעם השניה?
אפשר לשוחח איתך על כך באופן אישי? כי אשמח לדעת מנסיונך...

שלום שיר.

גם אצלי האיבחון היה מאניה-דיפרסיה.

האיבחון היה בשל מצב פסיכוטי. הייתי שבועיים באישפוז, ואחרי שהמצב השתפר ביקשתי להשתחרר.
היה לי ברור שאני זורק את התרופות, וזה מה שעשיתי. קיבלתי אז 600 מ"ג דפלפט וקלונקס. אינני זוכר מה היה המינון היומי של הקלונקס.

ריספונד היא תרופה אנטי-פסיכוטית, ונותנים אותה למאובחני מאניה-דיפרסיה רק אם סבורים שמייצב מצב הרוח אינו מספיק יעיל לפאזה המאנית.

המצב התדרדר, ותוך שבועיים הייתי שוב פעם באישפוז כפוי...

הייתי כחודש במחלקה סגורה. החליטו לשנות לי את האיבחון לסכיזו-אפקטיב, ולכן גם נתנו לי תרופה אנטי-פסיכוטית.

אחר כך הייתי משהו כמו שנתיים במחלקה הפתוחה, עד שקיבלתי נכות מהביטוח הלאומי ועד שאישרו לי מסגרת של דיור מוגן.

היה לי סבל נוראי מתופעות הלוואי של התרופות ובמיוחד של התרופה האנטי-פסיכוטית. מרוב סבל רציתי לסיים את החיים...

בסוף במסגרת הדיור המוגן החלטתי שאני מספיק לפחות את התרופה האנטי-פסיכוטית ויהי מה. על מנת לגבות את המהלך תיכננתי לנסות לומר שהשינוי של האיבחון לא היה מוצדק וממילא גם השינוי התרופתי שהוסיף לרשימה תרופה אנטי-פסיכוטית, ולנסות לבקש חוות דעת נוספת.

בסוף לא הייתי צריך. הודעתי לרופאה המטפלת והיא אמרה שהיא תשמור על שתיקה.

בסוף עזבתי את המסגרת של הדיור המוגן לאחר שהייתי שם כשנה וחצי, ומאז הצלחתי להשתקם.

כדאי לציין שאחת עשרה שנים לפני האישפוז הקצר בן השבועיים היה עוד אישפוז בשל מצב פסיכוטי, וגם אז אחרי שלושה חודשים מתחילת האישפוז החלטתי על דעת עצמי להפסיק את התרופות.

אני בהחלט תומך במי שמעוניין להפסיק את הטיפול התרופתי בשל סבל מתופעות הלוואי, אבל אני חושב שצריך לעשות את זה בתבונה וכדאי להיעזר ברופא המטפל (אולי צריך להחליף אותו) במקום לפחד מהרופאים.

כדאי להיכנס לאתר של ד"ר דוידאור ולראות דברים מפורשים; הוא טוען שטיפול בשיחות (פסיכותרפיה) הוא הטיפול הטוב והנכון לטווח הרחוק, והוא בעצמו אמר שהיה לו מטופל שאחרי אישפוז לקח את עצמו בידיים והגיע למצב שהוא לא נזקק יותר לתרופות.

ניתן להיעזר בכל רופא שמטפל גם בשיחות ומאמין באפשרות של חיים ללא תרופות.

כל טוב,
שמוליק.

יש צורך ראשית להתיעץ עם רופא מטפל, לפעמים מומלץ המשך טיפול מניעתי לתקופה נוספת.
חובה להפסיק בהדרגה ובאטיות, תחת מעקב רופא, לשלילת החמרה וחזרת סימנים.