לד"ר יונתן מצב מאניה ובלבול

לא יכול לענות באופן חד משמעי מה הסיבה.
באם מדובר בהפרעה דו קוטבית , יש צורך לטיפול מסודר ורציף, בדר'כ נוגד פסיכוזה ( כגון ריספונד) וכן מייצב מצב רוח ( כגון : טגרטול, דפאלפט ועוד..)

אך האם בגלל הפסקת הכדורים חזר לה?

שלום שירי.

אם מפסיקים עם הטיפול התרופתי לאחר זמן כל כך קצר - סביר להניח שהתסמינים חזרו בגלל זה.

עם זאת, כיון שגם אני עשיתי בדיוק את אותו הדבר, הפסקת טיפול תרופתי זמן קצר לאחר שיפור במצב, אז אני אשמח לחלוק איתך את ניסיוני האישי.

היה לי אישפוז ראשון בגיל 18. הוא נמשך כשלושה חודשים, ולאחר שהשתחררתי טענתי שאני לא חולה נפש, ולכן אני לא מוכן לקחת תרופות, מה גם שהן הרדימו אותי, ולא יכולתי לתפקד.

אפשר לומר שהתיפקוד היה די תקין מאז, אבל בגיל 29 שוב פעם התקף פסיכוטי...

מפני שזכרתי את התרופות המעייפות - שוב פעם הפסקתי את התרופות תיכף אחרי השיחרור מהאישפוז שהיה קצר מאוד (שבועיים).

אחרי שבועיים מההפסקה - שוב פעם אישפוז כפוי בגלל התדרדרות...

בסוף אחרי כמה שנים שוב פעם הפסקתי את התרופות, אבל הפעם זה היה במקום אחר שונה לגמרי:

אם לפני כן הייתה הרגשה של ממש שינאה כלפי פסיכיאטרים וראיתי בהם "מלפצות" שמאשפזות ודופקות כדורים, אז לפחות הגעתי למצב שיכולתי לתת אמון וסיפרתי על כך לפסיכיאטרית, והמשכתי את הטיפול בשיחות.

הפסקת הטיפול התרופתי בגלל סבל מתופעות הלוואי, הוא צעד לגיטימי, אבל הוא צריך לבוא מתוך אמון במטפל והמשכת הטיפולים במרכיב הפסיכולוגי, תוך ידיעה על אפשרות של התדרדרות במצב ומוכנות לחזור לקחת תרופות אם חלילה זה יקרה.

כל טוב,
שמוליק.