אינוסמיה ואלצהיימר הקשר התרופתיCOPD

למה לא עונים ? למה אין תגובה? זה מאוד חשוב לכולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יפה לך ככה שאתה מתעלם משאלה כל כך חשובה ומהותית ..
זה בהחלט מפחיד שאתה לא עונה האם אתה לא יודע את התשובה או שאתה חושש שאחרים ידעו את התשובה?!
תיהיה אמיץ ד"ר ,אמיתי,ישר והוגן!

שלום רונן.

אם תראה את ההתבטאויות הקשות והחריפות שהין לי לפני כשלוש שנים, כשהתחלתי להשתתף בפורום (חלקם נמחקו בשל כך), ותראה את ההתייחסות של ד"ר דוידאור - תוכל לקבל עליו רושם אחר...

אני בטוח שיש לו תשובה הולמת.

אני רוצה לומר את דעתי האישית.

מנסיון אישי של סבל מתופעות הלוואי של התרופות - משהו שעל פניו נראה שד"ר דוידאור מודע לו גם כלפי מטופלים אחרים - אני מאמין שעדיף להשקיע את הכוחות בטיפול במרכיב הפסיכולוגי של הבעייה, ובמיוחד כאשר מדובר במטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות.

ד"ר דוידאור כתב כמה פעמים שהוא מעדיף לתת מה שפחות תרופות, ושפסיכותרפיה היא הטיפול הטוב והנכון לטווח הרחוק, אבל מה לעשות שיש מטופלים שמעדיפים טיפול תרופתי ואפילו רק טיפול תרופתי...

צריך גם שיקול דעת של כל מקרה לגופו; לעיתים נדירות מאוד ובנסיבות מאוד מיוחדות, מתירים את השימוש בסמים ואפילו בסמים קשים.

מבחינתי - ואני בטוח שד"ר דוידאור יסכים איתי בנקודה הזו - אם כתוצאה מהמאמר הזה מטופלים יעדיפו את הטיפול הפסיכולוגי על פני הטיפול התרופתי, זה יהיה טוב מאוד, אבל זה לא יקרה כל כך מהר...

כל טוב,
שמוליק.

לא ענית בכלל על מה ששאלתי רק קשקשת...שאלתי שאלה מאוד ברורה ואתה ענית מה שנוח לך ושוב בילבלת את המוח עם הטיפול הרגשי שעדיף על טיפול תרופתי. ודרך אגב רוב הפיסכיאטרים נותנים טיפול תרופתי וממש לא רוב ולא חלק קטן מהאנשים מעדיפים טיפול תרופתי. תדייק בעובדות ואל תכתוב מה שנוח לך וניראה לך!

שלום רונן.

קודם כל, עצם זה שהעלית את השאלה הזו - זה מעיד על יושר אינטלקטואלי. מישהו אחר היה אולי מעדיף להתעלם מהמימצאים שמערערים את התיזה שלו לגבי טיפול תרופתי.

אני מבקש שתשים לב למה שכתבתי: "צריך גם שיקול דעת של כל מקרה לגופו".

זו תשובה די ברורה. גם אם טיפול מסויים עלול לגרום לדמנציה, ייתכן שבמקרים מסויימים, זה מה שיהיה נכון לעשות למרות הסיכון הכרוך בכך. קח בתור דוגמא את התרופה לפונקס שידוע שהיא עלולה לפגוע בכדוריות הדם הלבנות. האם בשל כך נמנעים מלהשתמש בה?

צר לי, אבל נראה שלא הבנת את דבריי; רוב הפסיכיאטרים אכן מטפלים בפועל בתרופות כי אילו הם היו מעדיפים לטפל רק בשיחות, אז עדיף היה להם ללמוד פסיכולוגיה קלינית; זה מסלול קצר יותר. איננ יודע איך בדיוק הסקת מדבריי כאילו רוב הפסיכאטרים מטפלים בשיוחת. לא כתבתי דברים כאלה.

כל טוב,
שמוליק.

היי רונן..
אם היה ממש במימצא חד משמעי
תיהיה בטוח שה FDA האמרקאי היה מוציא הזהרות מזמן.
אני ב NEI , בראשות סטיבן סטול, הפסיכיאטר מס. 1 בעולם, לא מוזכר שום דבר בנדון, באמת שלא מדובר בפחד.

שלום ד"ר דוידאור.

קודם כל - קבל פידבק חיובי; ידעתי שיש לך תשובה לשאלה של רונן, ואינך חושש לענות לו, ושבסופו של דבר הוא יקבל ממך תשובה. "סחטיקה" :-)

סתם מעניין אותי לדעת מה זה NEI.

תודה,
שמוליק.

שלי.

לשאלה של שמוליק.אני עניתי לו בדיוק את אותו הדבר ונתתו לו לינק לאתר.
מה הקטע?

תודה ד"ר מעריך אותך מאוד

גם אני מאוד מעריך את ד"ר דוידאור :-)

תודה !

אני יכול להבחין שאתה לא כל כך בעד פסיכיאטריה.
וגם אני לא.

לגבי כל מחקר שתקרא הקשור לפסיכיאטריה לא תגיע רחוק.

הכל...אולייי,עלול,יכול להיות..אין שום עובדות.

אז אל תבזבז תזמן שלך על זה.

זה שתופעות פסיכיאטריות או פסיכולוגיות,או איך שלא תקרא להם,קיימות אין ספק.
הרבה בDSM שטויות..אבל חלק גדול מהופעות קיימות.

לצערי הרב פסיכיאטריה או פסיכולוגיה לא מצאו עדיין אף טיפול ברור ובטוח שיבטיח ריפויי.
רק טיפול בסימפטומים..וגם לא תמיד עוזר.

מה אני אגיד לך...החיים הם לא מה שחשבנו שיהיו כשהיינו ילדים אה?


אגב יש לי שאלה פילוסופית ליונתן.

לגביי OCD וגם סכיזופרניה.

האם שתי בעיות אלה לא מוכיחות באופן ישיר שבחירה חופשית הינה אשליה?

שאנחנו ממש כמו בובות על חוטים ואפילו על מחשבות ועל חוויות אנחנו לא יכולים לשלוט.

רק המחשבה שבחירה חופשית הינה אשליה מכניסה אותי לדיכאון.
חבל שאין דרך לבדוק ולדעת בוודאות.

שלום קאי.

רומן הוא ממש לא מה שאתה חושב. הוא דווקא טוען שהתרופות הפסיכאטריות עוזרות והוא הרבה פעמים תוקף אותי קשות על דבריי.

אני טופלתי בעבר בתרופות וסבלחתי סבל נוראי מתופעות הלוואי שלהן, וטיפול טוב במרכיב הפסיכולוגי עזר לי עד שהיה אפשר להפסיק אותן. בשל כך, אני מעודד לטפל גם במרכיב הפסיכולוגי, ובמיוחד כשמדובר במטופלים שמתלוננים על סבל ממה שיכול להיראות על פניו כתופעות לוואי של הטיפול התרופתי.

אינני מתעלם מהעובדה שישנם מטופלים שמצד עצמם מאוד מעוניינים בטיפול תרופתי, ושזה עוזר להם, אך צריך לתת תמונה נרחבת יותר על מנת שכל מטופל יחליט בעצמו במה הוא מעוניין להתמקד יותר. למרות זאת, הוא תוקף אותי כאילו אני מנסה לעשות דה-לגיטימציה לטיפול התרופתי או במטופלים שהחליטו שהם מעוניינים בו.

לגבי השאלה שלך על בחירה חופשית - זה אמור להיות ברור שינה בחירה כזו. אחרת איך אפשר להעניש פושעים; האם לא מענישים אותם על בחירתם הרעה?

אכן, בהרבה מקרים של פשעים ישנם נאשמים שמנסים לטעון כלפיהם שהם סובלים מבעיות נפשיות שהן יכולות למנוע מהם את הבחירה החופשית, אך גם אם זה נכון - מדובר במיעוט מבוטל. זו בכל אופן דעתי האישית.

כל טוב,
שמוליק.

הדוגמה שהבאת לגביי בחירה חופשית אצל פושעים הינה פשטנית מידיי.

בחירה חופשית עד היום אי אפשר לדעת בוודאות אם זה אשלייה או לא.

האם זה היה נמנע שתחלה ותתאשפז ותעבור את כל מה שעברת?ובכן התשובה היא לא.אתה יכול להגיד "אם כך ואם כך" אז זה לא היה קורה לי.

אבל העובדה שזה כן קרה לך.סיבה תוצאה.

אפילו לא היה לך בחירה חופשית להיות פעיל בפורום זה.
סיבתיות בקיצור.

לא הייתה לך בחירה להיוולד,לבחור כיצד תראה פיזית..גובה,מוצא,היכן תיוולד,לאיזו משפחה,איפה תלמד בגן,ביסודי וכו' שאגב השפיעו על מי שאתה היום)

שלום קאי.

יש אמת בדבריך. גם אם ישנה בחירה חופשית היא מוגבלת בחוקי הטבע וגם בחוקים אנושיים שמטרתם לשמור על החברה.

אני נזכר עכשיו שישנו ספר שדן בין היתר בשאלה הזו; הספר "נצרות ופסיכיאטריה" של פרופ' מרדכי רוטנברג.

הוא טוען שעל פי האמונה הנוצרית הדוגלת בדטרמיניזם, ולפי זה ישנם אנשים "ארורים" ואנשים "ברוכים" ואם מישהו הצליח לעבור מקבוצה אחת לשנייה, זה מוכיח שלכתחילה הוא היה בקבוצה שאליה הוא עובר ולא הייתה הערכה נכונה.

לפחות על פי היהדות, הבחירה החופשית היא אקסיומה מרכזית. הדברים מופעים כבר בתורה. למשל: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים" (דברים ל יח).

ואולי מדובר במחלוקת אמונית.

כל טוב,
שמוליק.