עזרה באופן בהול

שלום שרית.

אכן, מדובר בטעות מרה, ויכול להיות שלו היו עושים מנסים לברר את העניין בבית החולים הפסיכיאטרי - היו מגיעים מפנים אותו למחלקת הרווחה, ואולי כל הסבל הזה היה נמנע.

לא ניתן לאשפז בכפייה, אא"כ בן אדם נמצא במצב פסיכוטי והוא מסוכן לעצמו או לסביבתו, ולכן לא צריך להיות שום חשש מאישפוז כפוי.

קרוב לוודאי שהסבל של אחיך כעת הוא מתופעות הלוואי של התרופות או תסמיני גמילה מהן; אין להפסיק את התרופות בבת אחת אלא בהדרגה (וגם אז ממשיכים לסבול מתופעות הלוואי).

מנסיון אישי של הפסקת טיפול תרופתי - זה לוקח כחצי שנה עד שהגוף מתנקה מהתרופות, אבל אצל כל אחד זה עובד באופן אחר, ולי היה טיפול תרופתי שנמשך כמה שנים.

אני מניח שהטיפול הנכון הוא להחזיר את התרופות שהגוף כבר התרגל אליהן, ולחזור ולהוריד בצורה הדרגתית כדי למנוע תסמיני גמילה.

כל טוב,
שמוליק.

מחוץ לחוק,הנה דוגמא חיה,בשביל מה היו צריכים לפוצץ אותו בכדורים? מזה חובה על כל בן אדם שמגיע לשם לקבל כדורים? אתם יודעים כמה אנשים שהיו במצב בסדר יחסית קיבלו כדורים והפכו לסמרטוטים? זה צריך להיות לא חוקי,רק במקרים קיצוניים ממש שכולם יכולים להסכים דעה אחת שאי אפשר לתת לבן אדם להישאר במצב מסוכן ולתת לו איזה תרופה שתרגיע אותו וגם זה כשאין ברירה.

זה לא בסדר שמחלקים ככה תסמים האלה זה צריך להיות מחוץ לחוק יבניייייייייייי זונותתתתתתתתתתתתת.

השפעת התרופות זמניות וחולפות בדר'כ.
יש צורך בבדיקת פסיכיאטר והערכה קלינית חוזרת.
יש צורך בטיפול מסודר, מעקב מרפאתי, אישפוז יום וכו..
בהצלחה !

איזה טעות,גם לי קרה אותו דבר,אותו סיפור ממש,זרמתי בשביל לקבל עזרה בקיצבה,נכנסתי אני,יצאתי זומבי ואפאטי ופשוט בן אדם מסכן הכי מסכן שיש משם,בבקשה ממך אם את בן אדם עם לב ונשמה,תתבעו אותם עד הסוף אל תוותרו,מאחל החלמה מלאה לאחיך וחכו קצת זמן אולי הוא יחזור לעצמו,ישר כוח בדרך,ושלא יעשה טעויות,חבל לא דיבר איתי היה מספר לי הייתי עושה הכל כאדי שהוא לא יגיע לשם!!

שהכדורים האלה גומרים תבן אדם,ה' יעזור לכם ואחיך יחזור לעצמו אמן סלע!!

ראשית תודה על תגובתך.
שאלתי היא כזאת:
מה עשית בשביל להיגמל מכדורים אלו? מהי דרך הטיפול שקיבלת?
האם המשכת לקחת את הכדורים והפסקת בהדרגה או שלא לקחת כלל?
האם לביקורת בבית חולים הפסיכאטרי הלכת? הרי כל אדם שמתאשפז שם מחוייב להגיע לביקורת.

אנו נודה לך אם תוכל לסייע ולתת לנו מס עצות ופתרונות בנושא
נאחר וחווית זאת ואחי לצערי מתקשה לדבר ולהסביר את עצמו.
אנו ממש מיואשיים ולא יודעים כבר מה לעשות ולא מבינים דבר בנושא.

שלום שרית.

אז ככה, היו לי שתי תקופות של אישפוזים. האחת הייתה בגיל 18, והשנייה בגיל 29. התקופה השנייה כללה שלושה אישפוזים. רק האחרון היה בהסכמה. הוא בא כתוצאה מייאוש מהאפשרות לחזור ולתפקד כמקודם.

מה שעשית זו הייתה הפסקה הדרגתית של התרופות. מעבר לכך לא עשיתי שום דבר.

היו אי אילו נסיונות להפסיק את התרופות בבת אחת, אבל היו לי תחושות קשות בראש שקצת קשה להסביר אותן. הייתה הרגשה כזו של עייפות אבל אם אני מנסה לישון אז אני לא נרדם.

אין שום חובה ללכת למעקב. זו בגדר המלצה בלבד מצד בית החולים. אחרי שמשתחררים מבית החולים, אין יותר שום מחוייבות להסכמה לקבל טיפול. המחוייבות הזו יכולה להיות קיימת רק אם מדובר במטופלי יום שעדיין לא משוחררים באופן פורמלי.

בנוסף לכך, לדעתי צריך לעודד את אחיך לחשוב על עתיד שבו הוא יוכל למצוא עבודה הולמת.

כל טוב,
שמוליק.

קודם כל הוא כרגע לוקח איזו שהיא תרופה? אני המשכתי לקחת,והפסקתי בהדרגתיות שלב אחרי שלב עד לשלב האחרון למינוך הכי נמוך שקיים של אותה תרופה וממנה הפסקתי לגמרי.

אם הוא עדיין לוקח,תמצאי לו רופא טוב שיתן לו דרך להיגמל בהדרגה מזה,והעיקר שידע שאסור לו לערבב עם זה בשום פנים ואופן לא אלכוהול ולא סמים שלא יגרם איזה נזק מוחי מהשילוב הזה.

מתקשה לדבר אולי מהפיצוץ של התרופות שנחתו לו על המוח,הרי המוח לא יכול באמת לספוג את כל זה והוא פשוט נדפק!!

בכל מקרה אני לא איש מקצוע העיקר לא לערבב עם זה אלכוהול וסמים שלא ידפק הראש.

ותהיו איתו ביחד בכל שלב שהכל יעשה בידיעה ברורה ומלאה שלכם אתם מכירים אותו הכי טוב.