בורדרליין וחרדות כלליות קשות

הי דורית,
הטיפול היחיד , הטוב ביותר זה טיפול פסיכולוגי..
ההתמקדות במנגנוני הגנה של הנפש , פיצול, הזהדהות השלכתית, עבודה על ערך עצמי, תוקפנות, חששות , קבלה של החלק האמיתי של הנפש, זה שכולל מרכיבים רעים( שגם כועסים לפעמים ויותר) , לקבל זה לא אומר להיות תוקפן ואלים, אלא להשלים עם הנוכחות של אותו " נוסע אפל" בנפש.

הטיפול התרופתי ראשית מכוון לסימפטומים..
חרדה, דיכאון, נוגדי פסיכוזה , לשנות או לעלות מינון סרווקאל וכן לישקול מייצב מצב רוח ( טגרטול, דפאלפט וכו..) במיוחד באם יש מרכיב אימפולסיבי..

הכי חשוב לנסות להאמין, לא לאבד תקווה ולדעת שזה אפשרי.

מניסיון טיפולי שלי , שילוב תרופות ושיחות פסיכולוגיות - דינמיות ( ארוכות טווח, ממוקדות תובנות ושינוי), הפיתרון הטוב ביותר.

לפעמים מתן ההזדמנות לסביבה להכיר את החלק האמיתי והאוטנטי, מוביל להתקרבות ולא בהכרח בריחה, אך צריך להסתייג ולהדגיש זה מאוד אינדבידואלי ותלוי בכוחות הנפש של כל אדם.
בהצלחה !

הי דר דוידאור,
ראשית ממש תודה לך על המענה המפורט!
נראה לי שאין לי כל כך כעסים, אימפולסיביות ותוקפנות, אולי מעט, אך בעיקר חרדות נטישה איומות ומצמיתות וחוסר ערך וביטחון עצמי וריקנות, ודיכאון עמוק.
הייתי שנים רבות בטיפול פסיכולוגי שלא הועיל וכן בטיפול חונך שיקומי שעבד כמאמן עם אלמנטים פסיכולוגיים ולא קידם אותי במאומה. אולי אנסה שוב.

לגבי התרופות, חשה שמיציתי הסרוקוול אחרי שנים ללא תועלת. עם 300 וגם עם פחות ישנה כל היום. מניחה שמינון גבוה יותר ירדים יותר. שאר האנטי פסיכוטיים במינון נמוך בשילוב גם הרדימו כריספרדל, זיפרקסה.
גאודון 40 עשה אי שקט נוראי ואחרי יומיים הוחלף, סוליאן בעייתית עם הפרולקטין...
יש טעם לנסות סאפריס?
הייתי גם שנים עם מייצבים שלא הועילו, טגרטול עם אלטרול וליתיום במינון מספק ואיין,
ליתיום ונוגדי דיכאון רבים מאד. מעט דפלפט ולמיקטל. יש טעם לנסות למיקטל עם משהו? קוקה לכדורים מעוררים ונותני מוטיבציה, וולבוטרין החמירה חרדות, אפקסור ואיקסל לא עזרו, יתכן שדפרקסן עזרה, ספק..

אני מותשת מנסיונות תרופתיים עקרים, כ 70 קוקטיילים שבעיקר טשטשו והרדימו ולא הועילו וממש מיואשת ואובדת עצות. זה לא חיים ההסתגרות הזאת מהעולם בבית כל הזמן והסבל האינסופי הזה, וכשסוף סוף מגיע קשר הוא כרוך בטלטלות כה עזות ובלתי אפשריות לצערי.
אם היית יכול להמליץ בבקשה על כיוון תרופתי לאור הנ"ל ממש יעזור לי מאד, דר!!!

בתודה מכל הלב!!
דורית

ממליץ לפנות לרופא מטל אשר מכיר, יש צורך בשיקול קליני רציני ויסודי לגבי המשך ובטח לא בפורום, פשוט לא מספיק ומקיף לשם החלטות טיפוליות.