עצה לפסיכיאטר במרכז המתמחה גם בסמים

שלום רב.

ישנם הרבה רופאים טובים.

לדעתי, לפני כן, היא צריכה להסכים ללכת לטיפול, והסכמה בלב שלם, מבלי לנסות להפעיל לחץ כבד - אחרת זה לא ילך...

יכול להיות שאם אין הסכמה ולפחות על המשפחה הקרובה היא סומכת - אז ניתן להיעזר בפסיכיאטר או פסיכולוג בייעוץ מקצועי כיצד להתמודד.

אמון במטפל הוא הבסיס החשוב ביותר לטיפול, ואי הסכמה לטיפול מקשה מאוד על האפשרות לעזור.

אם היא תרצה ללכת למטפל מסויים - גם אם ישנם מטפלים אחרים שנחשבים למומחים ממנו - עדיף לתת לה ללכת אליו.

שיהיה רק טוב.
שמוליק.

היי שמוליק.
ברור שאני לא הולכת להכריח אותה בכוח לעשות משהו. אף אחד לא ביטל את זכויות הפרט עדיין. במיוחד בנושא כ"כ רגיש כמו המח.
הבעיה היא, שכרגע אין לה שום דרך לצאת מהמעגל הזה. המשפחה לא יכולה לעזור. כל מסגרת התמיכה שלה זה שני אנשים. והיא גם באה מרקע עם דעות קדומות על פסיכיאטרים, למרות שבחיים לא ראתה אחד..
אם לפחות תשתכנע לראות מטפל ולשמוע מה דעתו ואילו פתרונות הוא יכול להציע, תהיה לה עוד אפשרות לצאת מהמצב הזה, שכרגע אין לה.
לבד היא לא תבחר שום מטפל. במצבה היא לא יכולה לקום ולהגיד, כן, אני הולכת לעשות משהו שונה כדי לשפר את מצבי. כלומר, היא תגיד.. כמו שאמרה הרבה פעמים בעבר. אבל בן אדם במצב כזה לא יכול להתחיל להחלים בכוחות עצמו, לפי הגדרה. אחרת כבר הייתה עושה זאת. לכן צריך מישהו מבחוץ שיעזור, לפחות בהתחלה. ולא רק אנשים קרובים, כפי שכבר ראינו בעבר איתה, אלא גם רופא.
כמובן זה צריך להיות מטפל שתוכל לבטוח בו. זאת הסיבה העיקרית שאני שואלת כאן.
אני מחפשת מטפל שלא רק נותן מרשמים(גם אם נכונים), אלא יודע גם להבין ולהקשיב וליצור אצל המטופל איזהשהו חיבור אנושי וביטחון.
אלה דברים שרק אנשים אחרים יכולים להעיד עליהם, לא איזה דירוג מומחים מופשט.

שוב פעם שלום.

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על גילוי האיכפתיות.

זה תיאור שממש מזכיר לי את המצב שלי לפני שאישפזו אותי בכפייה. לא היה אל מי לדבר...

כמובן שהאשמתי את כל העולם שהן לא בסדר ורק אני בסדר (אם כי אכן, ישנן הרבה טענות מוצדקות כנגד החברה).

גם לי היו דעות קדומות על פסיכיאטרים, רק שהיה לכך איזה בסיס, שכן קיבלתי פטור מהצבא על סעיף נפשי וההתנהגות של הוועדה הייתה מתחת לכל ביקורת.

אני רק יכול להגיד שלו הייתה נשאלת שאלה בפורום מה אפשר לעשות לי, אז התשובה לכך היא שאין מה לעשות; המצב יתדרדר עד לאישפוז, ורק אחר כך אפשר לחשוב מה לעשות...

אני ממש ממש מקווה שזה לא המצב, אבל יכול להיות שבאמת שאין יותר מדייי מה לעשות, והמצב יתדרדר עד לאישפוז, ואז יהיה אפשר לחשוב איך להשתקם אחרי אישפוז - זה בהחלט אפשרי. אחרי שעברתי ויצאתי מזה, אני רואה שליחות חשובה לעודד אנשים להתמודד עם המחלה ועם הסטיגמה.

אני יכול להמליץ על הרופאה שמטפלת בי. אפשר לומר שגדלנו יחד. היא הייתה המטפלת שלי מהמחלקה הסגורה בשלוותה עבור במחלקה הפתוחה ובמרפאות החלוץ וכלה בקליניקה שלה לאחר שהיא עזבה את המערכת הציבורית, אבל אני מעדיף להעביר במייל, כי אני מאמין שזה לא התפקיד העיקרי שלי בפורום להמליץ עליה.


אבל עדיין, זה יהיה קשה.

אני רואה לנכון, גם לתת לחשש מפני פסיכיאטרים את המימדים האמיתיים, ולציין שהם יכולים לעזור וצריך להיות מודעים ליכולתם לעזור (ולא רק לאשפז בכפייה ו"לדפוק" כדורים), ולהיעזר בהם ככל שצריך.

שיהיה רק טוב.
שמוליק.

בוקר טוב,
קודם כל תודה על התגובה שלך, כ"כ כיף לראות אדם שמבין ואכפת לו מספיק כדי לכתוב תגובה כ"כ מפורטת, אפילו שמדובר על אנשים זרים לגמריי, מאד הייתי רוצה שזו תהיה הנורמה בחברה שלנו ולא פנינה נדירה..
היא הגיעה פעם למצב של כמעט אשפוז בכפיה, אבל היא אדם בוגר וגם לא מהווה סכנה מידית לעצמה ולחברה, אז אי אפשר לכפות גם אם זה נחוץ לבריאותה. בזמנו אחרי שיחות ארוכות ופרספקטיבה יותר רחבה, היא הבינה בעצמה שזה מה שהיא צריכה והסכימה, אבל ברגע האמת כמובן פחדה מאד וויתרה.
עכשיו היא במצב יותר טוב מאז, אבל היא כל הזמן חוזרת על אותו המעגל, וגם בפעם הבאה זה ביוק מה שיקרה אם לא לעשות משהו שונה מראש. אפשרות של ייעוץ של פסיכיאטר במסגרת פתוחה, כשתוכל להשאר בבית זה כנראה מה שהכי יעזור לה כרגע.
לי אישית יש נסיון מאד טוב עם הפסיכיאטר שלי, אבל ראיתי גם סיפורים מאד שונים. לכן חשוב עדויות טובות של מטופלים אחרים עליו ולכן גם אני רוצה לראות אותו בעצמי, כי כבר יש לי קצת נסיון עם זה, ולא סתם לזרוק אותה על איזה מומחה עם שם ולסמוך שיהיה מטפל טוב.
שלחתי לך מייל, מקווה שתוכל לתת פרטים. גם אם מישהו אחר כאן מעדיף את הדרך הזו, אשמח.
ושוב תודה על התגובה שלך!

שלום.

יש כאן בפורום בחור שקוראים לו אלי. הוא בחור זהב, והוא התנסה בסמים, ואני מניח שהוא מכיר טוב יותר מטפלים טובים לנושא של התמודדות נפשית שבאה בעקבות התנסות עם סמים.

יכול להיות שיש לו רעיון טוב.

כל טוב,
שמוליק.

תודה שמוליק. מקווה שיימצא..
רק שזה הפוך, התנסות עם סמים בעקבות התמודדות נפשית. לכן אני פה ולא בפורום התמכרות..

אני לא מכיר פסיכיאטר טוב עם ניסיון רב בסמים.
כל פסיכיאטר שעובד בבית חולים במחלקות ( מנהל מחלקה סגנים וכאלה ) יהיה בעל ניסיון רב מאוד מאוד עם סמים מכל הסוגים.
בבית חולים חלק ניכר מהמאושפזים באים מרקע תחלואה כפולה גם מחלות נפש גם התמכרות לסמים.
אני לא יודע למה הגעת למסכנה שהיא צריכה רופא פסיכיאטר נשמע שעדיך פסיכולוג קליני.
היא משתמשת בסמים קלים אלה סמים שקל מאוד יחסית להפסיק איתם.
צריכה רק לרצות את זה בעצמה.
אולי בתור התחלה לשכנע אותה ללכת לקבוצות בבית חולים יש שם קבוצות סמים תחלואה כפולה.
שתדבר על ההתמכרות. אולי NA ( נרקומנים אנונימיים יכול לעזור )
בכל מקרה צריך לזכור שמדובר בגראס לא יותר מזה בעזרת רצון וסיוע נכון היא יכולה להפסיק בעצמה
לשימוש בגראס וחשיש אין תרופת קסם שפסיכיאטר רושם

שלום אלי.

זה ממש שימח אותי שהגבת :-)

עשית לי את היום...

שמוליק.

את מה שאת מחפשת לה,ויכול להיות שהכוונות שלך טובות,והלוואי היו לי חברים שרוצים לעזור כמוך,אבל עדיין התוצאות יכולות להיות הרסניות עם כדורים וסמים ביחד. בקיצור פסיכיאטריה זה לא הכיוון של החברה שלך היא תצא מזה מסכנה ושבורה ובמצב הרבה הרבה יותר גרוע ממה שהיא נמצאת עכשיו היא עוד תחלום לחזור למצב שלפני שהיא פגשה פסיכיאטר והתחילה לקחת תרופות.

ראו הוזהרתם!!

שלום סיד.

אני בטוח שהכוונות שלך טובות.

לפני כשלוש שנים כשהתחתי להיות שותף פעיל בפורום, הייתי כותב הרבה מאוד תגובות נזעמות הקוראות להתרחק מהטיפול התרופתי. אני באופן אישי סבלתי סבל רב מתופעות הלוואי של התרופות, וחשבתי בכולם ככה.

מה לעשות שהמציאות קצת יותר מורכבת; יש מטופלים שלא כל כך סובלים מתופעות הלוואי, יש מטופלים שסובלים, אך בלי התרופות המצב שלהם יותר גרוע, ולכן נדרש שיקול דעת של כל מקרה לגופו.

איך שלא יהיה, פסיכיאטרים חייבים לעבור הכשרה לטיפול בשיחות כדי לקבל רשיון רופא פסיכיאטר. אף אחד אינו כופה אותם אחר כך להשתמש בכישורים האלה ולטפל בפועל בשיחות. ד"ר דוידאור כתב פעם, שרופאים שמטפלים רק בתרופות מפספסים בגדול.

אני מניח שישנה הסכמה שטיפול פסיכולוגי שאינו תרופתי יכול להועיל, וזו פונקציה טובה של הפסיכיאטרים. אני אישית מטופל בשיחות ע"י פסיכיאטרית, ואני מבסוט ממנה לגמרי.

לדעתי, גם העניין הזה חשוב להעלות את המודעות לכך שישנם הרבה מטופלים שסובלים סבל רב מהתרופות, והרבה פעמים הרופאים אינם מגלים מספיק רגישות לסבל הזה, ושאפשר גם להתמקד יותר בטיפול הפסיכולוגי. אבל בסופו של דבר, כל מטופל והטיפול שמתאים לו.

כל טוב,
שמוליק.

זה העניין שלפעמים עם התרופות בן אדם הופך לבן אדם שלא מגיב בכלל. אם ישאלו אותי אז לא הייתי נותן בכל מצב תרופה.

מחליטים. לא כל התרופות אותו הדבר. במקרה שלה לא מדובר על תרופות אנטיפסיכוטיות, אלא כנראה רק על משהו אנטי דכאוני. ולמשפחה הזאת יש הרבה פחות תופעות לוואי. ויש גם מבחר גדול למצא ממנו משהו שמתאים. העניין הזה של הסמים יכול להיות מאד בעייתי כאן, לכן ביקשתי מישהו שגם מבין ספציפית בתגובות בין סמים לבין תרופות פסיכיאטריות. אני יודעת שיש כאלה שלא מגיבים בשום צורה עם מריחואנה למשל. אבל צריך מישהו שלא רק קרא כמה מחקרים בנושא, אלא באמת מתמחה בתחום ויש לו נסיון.
רק טיפול לא תרופתי, כמו פסיכולוגכמעט בטוח לא יספיק לה. היא כבר הרבה זמן במצב הזה, ושיחות ותמיכה של חברים, ספורט, עבודה, תזונה.. כל אלה לא הספיקו. וגם לשכנע אותה ללכת לפסיכולוג ולהפתח לו יהיה עוד יותר קשה עד בלתי אפשרי. מה גם שלא משנה כמה היא תגיע להבה מציאותית של מה שקורה לה ושל מה שהיא יכולה לעשות כדי להרגיש יותר טוב, יומיים אחרי כל האפשקט הזה נמחק וחוזר חלילה. מדובר פה במחלה פיזיולוגית, בדיוק כמו כל מחלה אחרת.
אולי כטיפול משולב זה יעזור לה בשלב מאוחר יותר כשתתחיל לפחות לנוע לכיוון בריא יותר. כרגע צריך משהו הרבה יותר ממשי מטיפול פסיכולוגי, דינאמי או אחר.
לא מזמן כתבתי חיבור שלם בהגנת הביג פארמה. כשסיימתי, חשבתי שאני צריכה להתבייש בעצמי, אבל אז הבנתי שלא. נכון כדורים ותופעות לוואי ואיכסה וגם לי יצא להכיר אותם. אבל יש לא מעט אנשים שבלי כל הסמים האלה כבר לא היו איתנו, או לא היו במצב מתפקד. אם הייתי נולדת לפני 50 שנה, לא הייתי מגיעה לגיל הזה בעצמי. אז כן, יש את אלה שעדיף שיוותרו על טיפול תרופתי מיותר, אבל יש לא יש את כל אלה שזה בדיוק ההבדל עבורם בין חיים סבירים עד טובים לחוסר חיים, מילולית או מטפורית.
אז כמו שאמרו, יש הרבה אפור בין השחור ללבן וצריך מטפל טוב, חכם מנוסה וקשיב שידע לנווט בסקלה הזו.

מקווה שזה מספיק ברור

מהניסיון האישי שלי לעשן חשיש או גראס ביחד עם תרופות,יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למוח ולהפוך בן אדם להיות ממש מוגבל שכלית או מפגר פשוטו כמשמעו. לא מחקרים ולא שום דבר זה חוויתי על בשרי!

שלום סיד.

קודם כל, תדע שרפואה אינו יכול להיות מדע מדוייק לגמרי. אין דבר כזה 100%. תמיד יש יוצאי דופן.

אף אחד לא יתווכח איתך או ינסה לטעון שהטיפול התרופתי לא היה טוב לך. גם לי באופן אישי הטיפול התרופתי היה גרוע מאוד, ואכן, לפני כשלוש שנים בתחילת דרכי בפורום, כתבתי הרבה תגובות שקוראות להפסיק את הטיפול התרופתי.

לדעתי, צריך לתת לכל מטופל להחליט מה שטוב לו, ולא לנסות לכפות דרך אחת לכולם.

כל טוב,
שמוליק.

בלשון המעטה,זה להפוך בן אדם ממצב למצב,להפוך להיות ממש סוג של אוטיסט,זה לא דבר של מה בכך זה חמור. אולי אני רואה תאמת הפנימית שבדברים ברמה גבוהה יותר.

אני לא כופה על אף אחד. אבל יש אמת ויש שקר. וצריך ללכת בדרך של אמת,כי יש גם רע בדברים האלה. בטוח שחברות התרופות לא עושות את עבודתם לשם שמיים וצדיקים הם לא ככה שתמיד מישהו פה יאכל אותה. כי אין טוב אלה תורה!

שתיהיה בריאות הגוף והנפש לכולם ושכולם ידעו דעה אחת את ה'. סור מרע ועשה טוב.

תוכל אולי לפרט אילו תרופות השפיעו עליך בצורה כזאת ולכמה זמן? (אני מבינה שזה לא המצב כרגע..)
או לפחות באיזו קשת של בעיות הן מטפלות.
הייתי נכנסת לדיון האמת האישית והאובייקטיבית ותו לא, אבל כנראה כדאי שנשמור זאת לפורום פילוסופיה..
ולשמוליק, כרגיל, תודה רבה על תגובתך!