איך בוחרים טיפול ומטפל ?

פסיכיאטר צריך להיות המקום האחרון שאת צריכה ללכת לקבלת טיפול.
אל תישכחי את זה.אחרון.

אני לא יודע מה הבעיות שלך.
אבל הייתי ממליץ לך קודם כל.
לקרוא הרבה ספרים(עזרה עצמית).
לנסות את כל הדברים הטבעיים..יוגה,מדיטציה וכו'.

ואך ורק כשאת לא מוצאת בשום מקום את הפתרון תפני לפסיכיאטר.
תזכרי טוב את המילים שלי.

היי שחר!

אני בדיוק עושה מחקר מאוד מעמיק בנוגע לתועלתם של הכדורים הפסיכיאטריים.
מסכימה עם הרבה מהתגובות שלך בפורום.

אפשר' איכשהו ליצור איתך קשר ולדסכס על העניין??
מייל?
טלפון?
משהו

שלום רב לך.

אני פעיל כאן בפורום כשלוש שנים.

עברתי ארבעה אישפוזים.

הראשון היה בגיל 18. הוא בא אחרי שקיבלתי פטור מהצבא על סעיף נפשי. הפטור היה לגמרי לא מוצדק; הייתי זכאי לקבל פטור ולו בשל המצב המשפחתי, אך למרות הכל רציתי להפגין פטריוטיות למדינה, וזו התודה שקיבלתי. לפחות היו צריכים לתת פטור בשל אי התאמה.

לאחר שלושה חודשים, השתחררתי, ומייד הפסקתי את הטיפול התרופתי בגלל עייפות חזקה וקשיי תיפקוד, והצלחתי לחזור לעצמי.

מאוחר יותר, בגיל 29, בשל קשיים למצוא עבודה (סיימתי תואר במדעי המחשב בהצטיינות), ובמציאת בת זוג - שום פעם אישפוז כפוי...

השתחררתי אחרי שבועיים בלבד, והיה לי ברור שמייד אפסיק את התרופות. המצב התדרדר ואחרי שבועיים - שוב אישפוז כפוי...

האישפוז הפעם היה ארוך. הצליחו להכניע אותי, ויישרתי דרך עם המערכת ולקחתי תרופות על פי ההמלצות. הייתי כשנתיים בבית החולים עד שהביטוח הלאומי אישר לי נכות ושיקום במסגרת דיור מוגן.

שוב סבלתי מעייפות וקשיי תיפקוד שבגללם רציתי לסיים את החיים. האישפוז הרביעי היה כאשר הגעתי לנקודת שבר והתחלתי לצעוק בלי שליטה שאני רוצה למות והפרעתי לשותף שלי בדיור המוגן. הפעם זה היה בהסכמה.

בסופו של דבר, החלטתי להפסיק את הטיפול בתרופות האנטי-פסיכוטיות (החלטתי לטעון שהאיבחון שלי בסכיזו-אפקטיב אינו נכון, וצריך לשנות למאניה-דיפרסיה ואז לא צריך אנטי-פסיכוטיות). באופן מפתיע, הרופאה שלי כיבדה את ההחלטה שלי, והסכימה לשמור על שתיקה בעניין.

כעבור כמה חודשים, החלטתי לעזוב את הדיור המוגן, ופתאום חזרתי לעצמי...

מה שבעיקר הפריע לי, זה שהרגשתי שרימו אותי בכך שאמרו שמדובר בסימפטומים שליליים של המחלה.

מאוחר יותר, הרופאה שלי הסבירה שישנם חולים שאינם מטופלים תרופתית, אך סובלים מתסמינים כאלו, ולכן לא ניתן להאשים את התרופות באופן סוחף וגורף, אך מאידך, צריך גם לומר את כל האמת, ולא לשלול את האפשרות של תופעות לוואי של הטיפול התרופתי.

אני משוכנע שהרופאה שלי (אני עדיין מטופל אצלה אך רק בשיחות), ממש מלאך, והאמפתיה שלה הצילה אותי.

יש לי ביקורת גם על כך, שהמערכת די דוחפת לכיוון של טיפול תרופתי, ואיננה מאפשרת למי שמעוניין בכך להתמקד בטיפול הפסיכולוגי.

ראיתי לנכון, להעביר את המסר הלאה. הייתי לי שיחה עם הרוקח אילן סלומון, והוא המליץ לי לשטוח את משנתי בפורומים פתוחים, ומאז אני פה...

עם הזמן, ראיתי שישנם מטופלים שמאוד רוצים טיפול תרופתי, וישנם גם מטופלים שהתרופות עוזרות להם, ולכן אני בגישה שצריך שיקול דעת של כל מקרה לגופו.

לדעתי, יכול להיות שהרופאים שהחליטו שהם מטפלים בפועל גם בשיחות, אולי אינם מספיק מאמינים בכוחם לרפא באמצעות טיפול המבוסס בעיקרו על שיחות.

אני גם חושב שישנו נזק מכך שלא מודעים לפונקציות טובות של הפסיכיאטרים: טיפול בשיחות ומתן חוות דעת עדכניות שאיתן ניתן להשתחרר מאפליות על רקע של איבחונים קודמים.

היי שחר!
יש לך סיפור מאוד מאוד מעניין.
אני גם בדעה שאפשר לפתור המון בעזרת סביבה תומכת ושיחות.

אני סיימתי בצלאל.
כרגע עובדת כאנימטורית ומעצבת כעצמאית.
חוץ מעבודה אני כיוצרת צריכה ליצור משהו בשביל הנפש ולא בשביל הכסף.
אחרי הפסיכוזה השניה שלי ללא כדורים החלטתי שזה יהיה הכיוון.
הגישה האנטי פסכיאטרית מרתקת אותי.
כרגע לא בטוחה באיזה פורמט להציג את הדברים כסרט תיעודי? אנימציה?
בינתיים אני בשלב של מחקר.
יש לי כל כך הרבה שאלות.

בכל מקרה,
אשמח שיהיה לי את המייל שלך במידה ואני אחליט לקחת את הרעיון שלי הלאה ולעשות משהו. אני חושבת תוכל לתרום לי בעזרת הסיפור שלך.

אגב,
מצרפת לינק לערוץ יוטוב על מאניה דיפרסיה בגישה קצת "לא נורמלית"

מזכיר את זה שהייתה לך עייפות קשה.ואתה חושב שזה מהכדורים.
זה שהכדורים יכולים לעשות זאת זה ברור.זה סימפטום נפוץ.אבל אם באותה תקופה דאגת כל הזמן,והיית מתוח כל הזמן גם זה יכול לעשות אותך עייף.

כל הכבוד על זה שאתה לא על כדורים והכל טוב ושמח לך.
אבל היית מאושפז 4 פעמים.
זה קצת מעל הממוצע לבן אדם רגיל.

שלום שים.

אתה אדם יקר. לא הצלחתי להבין עדיין מתוך ההודעות שלך מה הביא אותך לפורום, אבל עצם זה שאתה מנסה לעזור לאנשים אחרים מתוך הנסיון האישי שלך - תבורך על כך.

ההשערה שלך שהעייפות יכלה לנבוע מלחצים וכיו"ב היא הגיונית, אבל יודע לב מרת נפשו, וכפי שחוויתי את הדברים, ההרגשה שלי שהגורם המשמעותי ביותר היה התרופות האנטי-פסיכוטיות.

יכול להיות שאצל מטופלים אחרים יהיו סיבות אחרות.

בנוסף לכך, אע"פ שבעבר הייתי מעודד באופן סוחף וגורף להפסיק טיפול תרופתי, זה ברור שאין שום הכרח שגם גם אחרים צריכים לנהוג; זה צעד מסוכן שצריך לנקוט בהרבה אמצעי זהירות לפני שעושים אותו. אבל עם זאת, זה אומר שיכולים להיות מטופלים נוספים שעייפים בגלל טיפול תרופתי, ומתוך מה שראיתי באישפוז ארוך מאוד במחלקה הפתוחה בשלוותה, אני משוכנע שיש עוד הרבה מטופלים כאלה.

תודה על ההערה, שבהחלט במקומה.

שמוליק.

אה אוי חשבתי ששחר ענה לי
וזה שמוליק.
:)

תודה על המייל!

שלום נועה.

מה שאני יכול לייעץ, זה שאם הגעת לפקיד שרושם תרופות - פשוט תביני שכנראה שזה לא המטפל האידאלי בשבילך; יכול להיות שזה טוב בשביל מטופלים שמעוניינים א-ך ו-ר-ק בטיפול תרופתי, אבל כנראה שאינך נמנית עם הקבוצה הזו...

אני מסכים עם שחר, שהעיקר הוא הטיפול שהמטופל עובד על עצמו, אבל ישנם מטופלים שזקוקים לעזרה חיצונית על מנת להתעורר לעזור לעצמם.

לשאלה האם עדיף פסיכיאטר או פסיכולוג - אין לכך תשובה חד משמעית; שניהם מטפלים בשיחות, ובתחום הזה אין לאף אחד יתרון על האחר; לגבי הטיפול התרופתי - ניתן לקבל אותו רק אצל רופא, אבל זה יכול להיות רופא המשפחה, וזה גם יכול להיות פסיכיאטר שמטופלים אצלו רק תרופתית.

הדבר היחידי שלדעתי ניתן לעשות, זה פשוט לנסות עד שמוצאים מטפל מתאים, גם אם ישנן אכזבות בדרך.

כל טוב,
שמוליק.

לא עונים לי ??

הרופאים עושים את זה בהתנדבות ( מרוויחים כמובן מפירסום שמם כך וזה מביא להם בסופו של דבר עבודה )אני מניח לכן לוקח זמן עד שעונים.
לא יודע ממה את סובלת בכל מקרה הכי טוב זה לשמוע מאנשים קרובים שמכירים המלצות . ללכת למישהו שהמליץ לך עליו מישהו שאת מכירה טוב וסומכת על שיקול דעתו.
לא בושה ללכת לפסיכולוג קליני לכן אפשר לשאול אנשים שמכירים וסומכים עליהם .
אני חושב שהכי פשוט ללכת לפסיכולוג קליני בהתחלה לשמוע ממנו על המצב שלך לדעתו ומה הוא ממליץ.. הוא כבר יפנה אותך לפסיכיאטר אם יש צורך וגם ימליץ לך על אחד. הוא גם ימליץ על שיטת טיפול שלדעתו מתאימה.. אם הוא נרדם לך באמצע או משהו בסגנון את הולכת למישהו אחר. ככה זה.
פסיכולוג מאוד מוצלח עם אדם אחד יכול להיות גרוע עם אדם אחר זה עניין של כימיה.
אם החליט פסיכולוג קליני שלדעתו כדאי לך לשלב תרופות הוא מפנה לרופא שהוא עובד איתו וגם מעדכן אותו מלכתחילה על מצבך הם מדברים בינהם.
האצבע של רופאים קלה על ההדק במתן תרופות .. לא חסרים רופאים אחראים מאוד שחושבים טוב לפני מתן תרופה וממילא התרופות האלה בטוחות מאוד לשימוש כך שאם לקחת משהו וניסית לא ייגרם לך שום נזק .
העיקר שנהיה בריאים והרופאים יטפלו זה בזה

אלי תודה על התשובה אבל זה בדיוק מה שכתבתי, שהבעיה שאין לי ממי לקבל המלצות לכן פניתי לפה, אבל רואה שיש כאן כנראה קשר שתיקה ופחד מלתת המלצה, פשוט לספר על חוויה טובה עם מטפל, מצער שרק כסף שולט גם בתחום הזה ואם אין אינטרס אז לא עוזרים לאנשים.

פסיכיאטר אני מכיר מעולה אבל יקר איזור רמת גן
פסיכולוג איזור הוד השרון אם זה עוזר
אם את רוצה אכתוב לך פה את שמותיהם
אם זה מותר לפי חוקי הפורום אם לא תני לי אימייל שלך

הקליניקה שלו בהוד השרון.

ראיתי לפחות את המשובים שיש עליו, וכולם נתנו לו חמש מתוך חמש.

אף פעם לא הייתי אצלו בטיפול, ואני מכיר אותו רק מהפורום ומשמיעת השיחות שלו ברדיו, אבל הוא עושה רושם של מטפל מעולה. אני גם חושב שעצם הפנייה לפורום מעידה על כך שאת נותנת בו אמון, לא?

שמוליק.