שאלה לדר ערן הראל

אני גימלאית ששאפתי להגיע לגיל שאוכל לממש את עצמי ולעשות הרבה. במרבית שנותי טופלתי בתרופות אנטי דכאוניות ותפקדתי פחות או יתר. במשבר אחרון שחוויתי לפני שנתיים נכנסתי לדכאון קשה טופלתי במינונים די גבוהים של רסיטל ,ציפרלקס וויאפקס עד 325 מ"ג. יצאתי מהדכאון אבל תופעות הלוואי היו קשות ואפילו הזיות ובלבול. כיום אני מטופלת שוב בויאפקס במינון של 150 מ"ג. זה עוזר בשעות מסויימות אבל עדיין לא חזרתי ממש לתפקוד. מה שקשה לי ביותר זה חוסר הרכוז במרבית שעות היום (למשל הופכת ארונות ולא מצליחה לסדר אותם.) הדבר גורם לי לעצבנות רבה. אני מרגיישה דווקא חיבור טוב עם עצמי אבל רוצה גם להתחבר לסביבה נעשיתי מסוגרת כדי לא שירגישו כי משהו אצלי לא כשורה. האם מותר ואפשרי להוסיף כדור נוסף "לדרבון "ותמריץ ? חסר לי עוד פוש פנימי ויש לי בראש תוכניות לרוב. כל פעולה שאני עושה עולה לי בהרבה מאמצים נפשייםץ מחכה לתשובתך ומודה מראש.