שלום רב

אירה שלום,
כדאי לבדוק עם הרופא המטפל את האפשרות להעלות המינון ל-225 מ"ג.
בהצלחה

שלום אידה.

אינני רופא, ולכן צריך לקחת את ההשערות שלי בעירבון מוגבל.

אכן, סרטן בכלל אינו בא בפתאומיות; מדובר בתהליך ארוך שבדרך כלל מתחיל בהרגלים לא טובים, כגון הרגלי תזונה, מחסור בפעילות גופנית לחצים וכיו"ב.

אומרים שיודע לב מרת נפשו, ואם יש לך חששות לסרטן מעי הגס, אע"פ שהבדיקות נראות תקינות, הדבר דורש התייחסות.

יכול להיות שישנם הרגלים שכדאי לך לשנות אותם, והשינוי יהווה טיפול מנע שיפחית באופן משמעותי את הסיכויים לחלות בסרטן. את הדברים האלה ניתן וכדאי לבדוק עם רופא המשפחה בצורה יסודית יותר.

מה שהציע החבר הנכבד "מנוסה" להעלות את המינון של הויפאקס ל 225 מ"ג ליום - יכול להיות שזה יעזור, יכול להיות שהתרופה הזו איננה מתאימה לך, ויצטרכו להחליף אותה. לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי, וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.

כדאי גם לשקול טיפולים פסיכולוגיים לחרדות; גישתם העיקבית של רופאי הפורום שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

בכל אופן, כדאי להשתדל לשמור על אופטימיות; מחקרים מדעיים מראים שאופטימיות עוזרת להתמודד עם מחלות הן של הגוף והן של הנפש.

גם אם כל החששות שלך נכונים, ניתן וצריך לסמוך על כך שיש רופאים טובים ומנוסים, גם בתחום האונקולוגיה (טיפול בסרטן), וגם בתחום הנפש, והם יסייעו לך. את לגמרי לא לבד.

כל טוב,
שמוליק.

אכן יש לי המון הרגלים לא בריאים. אני מעשנת, לא אוכלת נכון, לא עושה ספורט והעבודה שלי היא מול המחשב בחדר ללא חלונות.
אני רוב הזמן במתח ולהיטים מאוד רחוקות מצליחה להשתחרר.
התחלתי לפני 7 שנים טיפול ב esto, אחר כך עברתי לציפרלקס בשילוב עם ריספונד.
אחר כך ניסיתי פרוזאק וגרם לתופעות לוואי לא נעימות.
ואז הגעתי לויפאקס. בהתחלה 75 מג, אחר כך 150 xr .
זה עזר לתקופה אבל אחרי שנה הפסיק להשפיע.
חרדות מטורפות. הייתי אצל 2 פסיכולוגים אך לצערי לא היה חיבור ועזבתי.
אם יש פסיכולוג טוב, אשמח להמלצה.
תודה רבה

ויאפקס לא יעיל בצורה שאת לוקחת. כנראה שרופא משפחה רשם לך ולא פסיכיאטר.
את התרופה הזו לוקחים 225 מ"ג או 300 מ"ג, ורק לאחר מספר חודשים יש אפשרות שיורידו לך ל-150 מ"ג.
תביני, את מקבלת טיפול רפואי לקוי ושום פסיכולוג לא יעזור לך.
מקווה בשבילך שתבריאי מהמחלה במהירות.

שלום מנוסה.

אני כבר כתבתי לך שאני בטוח שאתה בחור זהב, ואתה באמת רוצה רק את טובתם של אלה שפונים לפורום, ואתה בהחלט מייצג פרספקטיבה שהרבה מאוד זמן הייתה חסרה כאן בפורום של מישהו שהטיפול התרופתי עזר לו מאוד.

לדעתי, ההתנסחות שלך עלולה לתת רושם מוטעה שאתה כבכיכול אנטי-טיפולים פסיכולוגיים או סוכן סמוי של חברות התרופות. ברור לי שזה לא נכון.

לתקוף את הרופא על כך שלדעתך הוא נתן מינון נמוך, זה ממש לא לעניין. אני בטוח שאפילו הרופאים בפורום לא היו ממהרים לומר דבר שכזה.

גם האמירה "שום פסיכולוג לא יעזור לך" נשמעת כמו עמדה אנטי.

אני בטוח שהדברים באים מתוך נסיון אישי לא מוצלח עם טיפולים פסיכולוגיים.

תרשה לי להציע ניסוח שמעביר את אותו המסר, אל בצורה הרבה יותר עניינית ומשכנעת:

"טיפולים פסיכולוגיים יכולים לעזור. גישתם של הרופאים בפורום היא שכדאי לשלב עם הטיפול התרופתי טיפולים פסיכולוגיים.

"עם זאת, יש הרבה מטופלים שהטיפולים הפסיכולוגיים אינם עוזרים להם. לי באופן אישי הייתה התנסות לא טובה עם טיפולים פסיכולוגיים.

"יכול להיות שהמינון של הויאפקס אינו מספיק גבוה; מקובל לעלות למינון של 225 מ"ג ליום ואפילו 300 מ"ג ליום, ורק אחרי שמקבלים את האפקט הרצוי, שוקלים הורדה של המינון.

כדאי לבדוק את העניין מטל הרופא המטפל".

מה דעתך?

שמוליק.

שמוליק שלום,
תודה על ההצעה, אך אני בוחר להישאר עם הניסוח החותך והפסקני שלי, מאחר ואני
י ו ד ע איך נראה טיפול בנוגדי דיכאון לבעיה של אירה, גם מניסיון פרטי שלי וגם מניסיונם של רבים אחרים.
לכן אני ק ו ב ע שאירה מטופלת על ידי חובבן, ולא על ידי רופא מקצוען.
בנוסף אני ק ו ב ע שפסיכולוג לא ירפא אותה מהמחלה. השיחות אכן תומכות ומסייעות במשהו אך ללא הגעה למינונים טיפוליים של הויאפקס היא לא תתרפא, חד משמעית.
יתר על כן, אם היא לא תתרפא היא עלולה לפתח מחלות קשות הנלוות לדיכאון כרוני שאינו מטופל היטב: בעיות לב, מחלות ממאירות, סכרת, שבץ מוחי, דלקות מעיים, מחלות עור (אקנה, סבוריאה, פסוריאזיס) ועוד - דיכאון לא מטופל אינו רק הפרעה במעבר חומרים בין אזורים במוח אלא המדובר במחלה סיסטמית קשה המשפיעה על כל הגוף (בנוסף להיבטים ההתנהגותיים כמובן).
אירה מצאה לעצמה 'חצי טיפול' - עישון סיגריות. הרבה אנשים עם דיכאון מעשנים, זה גורם להפוגה חלקית בסימפטומים עקב העליה ברמת הדופאמין במוח הנגרמת על ידי העישון. בכך היא מסכנת עוד יותר את בריאותה. אני מנחש שאין לה אפשרות להפסיק לעשן מאחר וכל ניסיון כזה מעלה את רמת הדיכאון/חרדה. עם זאת, ריפוי הדיכאון יוכל לאפשר לה הפסקת העישון.
לכן שמוליק, עם כל הרצון להתנסח בנימוס, אני מרגיש צורך לעזור לחולה במצוקה, שעלולה להתפתות ללכת בדרך הלא נכונה.
אגב, לא תמצא אותי מייעץ לאנשים עם הפרעות נפשיות שאינני מכיר. אני משתדל לתת המלצות רק בתחום המוכר לי, ולא המלצות גורפות לכל ההפרעות, והמבין יבין.
רק בריאות לכולנו.

שלום מנוסה.

לפני שאתייחס באופן ענייני, אני חייב להגיד שמתגובה לתגובה שאתה כותב אני נהיה יותר ויותר מבסוט ממך :-).

אם מישהו שנחשד בהשתייכות לכת הסיינטולוגית אומר את הדברים, אז כנראה שזה נכון.

גם הביקורת בקטנה, היא אין ואפס לעומת הביקורת שהייתה ראוייה לי כשהייתי טירון בפורום, אז אתה יותר מוצלח ממני :-)

לגופו של עניין, כשמישהו שאינו איש מקצוע תוקף איש מקצוע, זה לא נשמע טוב, ולכן צריך לתת להם את הכבוד הראוי להם, וגם התקיפה צריכה להיות עניינית ומאוד מדוייקת.

לו היית מציין שאתה התמודדת עם דיכאון, עובדה זו לכשעצמה (נראה לי שזו הפעם הראשונה ששיתפת את חברי הפורום בסוג ההתמודדות שלך) היה בה כדי לעודד, וגם היה בכך כדי להשתכנע שיש מה לשמוע ממך כבעל ניסיון אישי.

כיוון שכך הם פני הדברים, אז ממילא צריך לתת לדבריך משקל כבד יותר; אני התמודדתי עם משהו אחר...

הדברים שכתבת על דיכאון שאינו מטופל כראוי - מדובר בדברים כדורבנות. מסכים לגמרי!

לגבי עישון, יכול להיות שהיא התחילה לעשן עוד לפני הדיכאון. עם זאת, אנשים בדיכאון נוטים לעשן יותר.

כל טוב,
שמוליק.

שלום אירה.

לפני כן, אני רוצה לומר שזה טוב מאוד שינה מודעות למצב; אומרים שידיעת המחלה - חצי הרפואה.

זה קשה מאוד לשנות במכה הרבה הרגלים לא טובים. צריך לשנות אותם לאט לאט בצורה הדרגתית. הכי כדאי להתמקד בהרגלים שנראה לך שיהיה לך קל לשנות ובהרגלים חמורים שמהווים את עיקר הסכנה, וכל זה מתוך תחושה אופטימית שאוהבים אותך ורוצים שיהיו לך חיים טובים עם הרגלים טובים ומאושרים.

אני אמשח להמליץ על הרופאה שלי. אמנם מדובר בפסיכיאטרית ולא בפסיכולוגית, אבל אין שום הבדל מהותי בין פסיכולוג לפסיכיאטר שמטפל בפועל גם בשיחות. הרבה יותר חשוב זה שתהיה כימיה טובה.

היא הייתה המטפלת שלי כבר במחלקה הסגורה בשלוותה. כשעברתי למחלקה הפתוחה היה פסיכולוג אחר במקומה, ובאמת שהמצב לא השתפר איתו. הוא עזב את בית החולים, ואז שוב פעם היינו ביחד. המשכנו הלאה גם במרפאות חוץ, אחרי שהשתחררתי מבית החולים, ועכשיו בקליניקה הפרטית.

עצם זה שהיא הצליחה לשקם אותי מהמחלקה הסגורה, וזה כבר היה אישפוז שלישי, זה אומר הרבה...

היו עוד מטופלים בשלוותה שהרעיפו עליה שבחים. כך שיש סיכוי טוב שיהיה לך איתה כימיה טובה.

אני מעדיף להעביר את הפרטים שלה במייל, כי מבחינתי להעביר את הפרטים שלה דרך הפורום, זה עלול להתפרש כאילו רק היא פסיכותרפיסטית טובה וכל השאר זבל, וזה משהו שממש לא נכון.

כל טוב,
שמוליק.

יש צורך בפניה לבדיקה מסודרת, מקצועית
יש צורך באיזון תרופתי, שינוי , הוספה וכו..
יש צורך לשלב טיפול ב CBT ( טיפול קצר מועד בשיחות)
יש צורך להשיג רגיעה ( ניתן לשקול טיפול הרגעתי טבעי..)

בהצלחה.