חבל שאי אפשר לעשות באן ל"מנוסה"

שלום שים.

קודם כל, העמדה שלי לגביו היא שהוא בסך הכל בחור טוב.
הוא כנראה התמודד עם קשיים נפשיים בהצלחה, ואצלו התרופות עזרו.

אני בטוח שמטופלים אחרים יכולים לקבל ממנו השראה ולהתמודד טוב יותר עם הקשיים שלהם.

זה נכון שלא ניתן לעשות הכללות לגבי הצורך בטיפול תרופתי, ודרוש שיקול דעת של כל מקרה לגופו. אצלנו, הטיפול התרופתי לא היה טוב ויעיל, לפחות לא לטווח הרחוק.

אני מאמין שהוא יישר קו עם הנורמות של הפורום שצריך לכבד את חברי הפורום, גם אם אין הסכמה עם דעותיהם. להגיד על חברי הפורום שהטיפול התרופתי לא התאים להם שהם סיינטולוגים - זו הגזמה.

המשתתפים בפורום אינם טיפשים, והם יכולים לשפוט בעצמם. כל עוד הוא אינו מכבד את שאר החברים בפורום - הוא עושה נזק לעצמו יותר מכל אחד אחר, ובאמת חבל...

הוא בסך הכל נמצא בפורום חודש, חכה שנה, ותראה שהמשתתפים בפורום וגם הרופאים כבר יצליחו לחנך אותו לסובלנות כפי שהם הצליחו לחנך אותי.

כל טוב,
שמוליק.

שמוליק,
רוב האנשים יטופלו בתרופות ויצליחו. זו הגישה המובילה כיום, הזרם המרכזי, עם אין-ספור הצלחות. הפסיכותרפיה בהחלט עוזרת אבל לא במקום התרופות אלא לידם. נכון שלעתים יש לה תפקיד חשוב מאוד, כל מקרה לגופו, אבל לרוב זה ליד התרופות ולא במקומם.

בקשר להפרעה הכי נפוצה לדעתי - הדיכאון:
1. המדובר במחלה לכל דבר , כך גם על-פי ארגון הבריאות העולמי.
2. הרפואה נותנת כיום פתרונות טובים מאוד למחלה זו, עם מיעוט של תופעות לואי.
3. תופעות הלוואי הן קלות וחולפות לאחר מספר שבועות.

שמוליק, אם כל חולה היה משליך הצידה את נוגדי הדיכאון עם הופעות תופעות לואי, לא היו כלל מטופלים. לחולים יש נטייה להיבהל מתופעות לואי, אפילו קלות, עקב מצבם רכיש ממילא. יש לעודד אותם להתאזר בסבלנות ולהיעזר בתרופות הרגעה לשבועות הראשונים, אם צריך. אין לייעץ להם לפנות לפסיכולוג כתחליף לתרופות, זה פשוט חוסר אחריות!