לפונקס ופגיעה בקוגניציה

יש להמשיך ולחפש טיפול מתאים או מינון מתאים, שבו תופעות הלוואי קלות ביחס לתועלת להרגשה של החולה. בשביל זה יש רופאים שיודעים להתאים את הטיפול.
התרופות מיועדות לסייע ולא להזיק, די להפחדות!

שלום.

גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שטיפול המבוסס רק תרופות אינו מספיק יעיל, וכדאי לשלב גם טיפולים פסיכולוגיים. מסיבה זו, אין לזלזל בחשיבותם של הטיפולים הפסיכולוגיים.

ייתכנו מקרים שבהם הטיפולים הפסיכולוגיים נותנים מענה מספק לבעייה, כך שניתן (כמובן על פי המלצת הרופא המטפל) להפסיק את הטיפול התרופתי.

הדברים שא.ס. כתבה לגבי הצהרות מצד הרופאים שלא מדובר בתופעות לוואי אלא בסימפטומים שליליים של המחלה, הם למרבה הצער נכונים, והדבר חמור מאוד.

האמת היא שאמנם ישנם חולים שאינם מטופלים תרופתית שסובלים מתסמינים כאלה, כך שלא ניתן לומר שבמקרים באלה, זה בגלל התרופות, אך תופעות כאלו יכולות להיות גם תופעות לוואי של התרופות, וצריך לומר את כל האמת ולא לשלול את האפשרות הזו.

לצערי הרב, חוויתי את הדברים באופן אישי. חייבים לשנות את המדיניות הזו, כי היא פוגעת קשות באמון הציבור במערכת בלי שום סיבה. רק כאשר אומרים את כל האמת, יש מקום לשאלה האם התועלת מרובה על הנזק.

רק במקרים קיצוניים של סבל, יש מקום לשקול את הפסקת הטיפול בניגוד להמלצת הרופא המטפל, אך חייבים להיות מודעים לסיכון הכרוך בכל, ולנקוט באמצעי זהירות הכוללים המשכת הטיפולים הפסיכולוגיים תוך שיתוף המטפל בהחלטה, יידוע הרופא המטפל על ההחלטה מתוך תחושות של כבוד והערכה, ומתן אפשרות של חזרה לטיפול התרופתי אם יהיה צורך בכך.

עם כל הכבוד וההערכה של לי כלפי מנוסה, על כך שהוא עוזר כאן בפורום, לא ידוע לי האם הוא התנסה באופן אישי עם תרופות אנטי-פסיכוטיות. עד כמה שידוע לי הוא התמודד עם דיכאון, כל שרוב הסיכויים שהוא לא קיבל תרופות אנטי-פסיכוטיות.

כל טוב,
שמוליק.

הכי טוב, אם ניתן זה להפחית.
באם לא ניתן, לישקול תוספת אדרונקס.