לוסטרל ?

נתחיל בזה שלא מפסיקים מינון של 225 ובמיוחד של ויפאקס בשלושה שבועות!!!! אולי מינון של 25 בשלושה שבועות וכל ירידה במינון של 25 כל שלושה שבועות עד להפסקה מוחלטת ההפסקה צריכה להיות מדורגת וארוכה ההפסקה המהירה יחסית שלך גרמה לך ללא ספק לתסמינים שאתה חווה. הלוסטרל יעזור לך אם בכלל רק לאחר לפחות 4 שבועות אז תהיה סובלני. ניתן להיעזר בקלונקס חצי כדור 3 ימים ואז להעלות לכדור אחד לתקופה של שבוע שבועיים או יותר עד להקלה ותחילת ההשפעה של הלוסטרל ואז כמובן לרדת בהדרגה מהקלונקס לגמריי.בהצלחה

תודה על תגובתך
1) מה שכתבת זה נכון אבל הרופאה אמרה לי שאני כן צריך להפסיק את הויפאקס תוך שלושה שבועות וכל הבעיה בהפסקה מהירה זה כשמפסיקים תרופה לגמרי, אבל כאן היא נותנת לי תרופה אחרת במקום ולכן אין בעיה לרדת מהר. אני לא יודע האם היא צודקת או לא אבל אני בדרך כלל אמור לסמוך על הרופא המטפל. ואם לא - אז למי אני אמור לפנות במצב כזה ???
2) החרדה הקשה שאני סובל ממנה כעת התחילה רק כחודש אחרי הפסקה מוחלטת הויפאקס. אם זה בגלל הויפאקס - זה לא היה אמור להתחיל מיד ודווקא להיחלש בהדרגה ?
3) אני לוקח את הלוסטרל כבר יותר מ-4 שבועות, מתוכם אני חושב שהתחלתי לקחת 150 מ"ג כבר כמעט לפני חודש, ובשבוע וחצי האחרונים 200 מ"ג. האם לא הגיע הזמן שהתרופה כבר אמורה להתחיל להשפיע ?
4) קלונקס לצערי לא משפיע עלי. אני לוקח לוריבן אבל גם הוא משפיע מעט מאוד.
הכי גרוע שאין רופא שאני יכול להתייעץ איתו כרגע חוץ מאשר באיטנרנט.

שלום רב.

אינני רופא.

קודם כל, אני מזדהה עם ההרגשה שלך. אני שמח שאתה מתמודד עם הקשיים ואינך מרים ידיים. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות.

הרופאים של הפורום תמימי דעים על כך שלא מומלץ לבסס את הטיפול רק על תרופות, וצריך לטפל גם במרכיבים הפסיכולוגיים של הבעייה. פשוט לא כתבת שום דבר מעבר לטיפול התרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

שלום,
לצערי לא הייתי מגדיר את עצמי כמתמודד עם הקשיים. עם עוצמת הסבל והחרדה שבאו אחרי שכתבתי את ההודעה הראשונה אני לא בטוח האם בכלל יש משהו לעשות חוץ מלהרים ידיים.
לעניין טיפול פסיכולוגי, הייתי בטיפולים פסיכולוגיים רבים למדי, רובם טיפולי CBT אצל כמה וכמה פסיכולוגים שונים, לצערי כל פעם הטיפולים הגיעו למבוי סתום ולא ממש הועילו. בפעם האחרונה שביקשתי פסיכולוג בנוסף לפסיכיאטר במרפאה פסיכיאטרית בה אני מטופל, הפסיכולוגית לא הסכימה שאלך אליה לאור כשלונות העבר.
הייתי גם באשפוז יום שהטיפול שם הוא ברובו פסיכולוגי קבוצתי וגם שם מהר מאוד החליטו שאני לא מתאים לזה, בגלל שמכל טיפול קבוצתי אני זוכר רק את הדברים השליליים שעלו בקבוצה.

שלום רב.

נראה לי שמה שכתבתי על "הרמת ידיים" - נראה לי שדבריי לא הובנו כראוי.

החיפוש אחר תרופה מתאימה היא בהחלט התמודדות. לו היית מחליט שלא לנסות תרופות - רק אז אפשר היה לומר שזו הרמת ידיים. קשה לי לקבל את דבריך; אני מפרגן לך על הנסיונות - הן על הנסיונות למצוא טיפול תרופתי מתאים והם על הניסיונות של טיפולים פסיכולוגיים. נראה לי שלא הערכת את עצמך כראוי...

בהערת אגב, אני אגיד שאצלי הנסיבות היו שונות; אני סבלתי מתופעות הלוואי של התרופות, ומאידך הטיפולים הפסיכולוגיים עזרו לי מאוד. כשהתחלתי לכתוב תגובות בפורום לפני כמה שנים, הייתי מציע לחברי הפורום לזרוק את התרופות, עד שהגעתי לתובנה, שלא כולם כמוני.

אני מאחל לך בהצלחה, וכל טוב.

שמוליק.

בהחלט יכול להיות שינוי לאחר שינוי
לוסטרל - לפעמים יש צורך מעל 200 מ'ג
בדיקת יעילות כדור = מינון טיפולי יעיל / לפחות למשך 2 חודשים
אם לא משפיע מספיק, ניתן לישקול שינוי..