התנקתי מכדורים...ולא רוצה לחזור...

שלום ליאת.

אינני רופא.

קודם כל, כל הכבוד על ההתמודדות :-)

אני יכול לומר שגם אני סבלתי סבל רב מתופעות הלוואי של התרופות, ואני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת מהרגשה אישית.

אמנם, צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו, ויש מטופלים שיותר מתאים להם להתמודד עם תרופות.

לדעתי, הדברים אינם שחור לבן, אלא יש גם גווני אפור; אני חושב שצריך וחשוב לומר שאפשר להתמודד גם ללא תרופות ולבסס את ההתמודדות על טיפולים פסיכולוגיים בלבד, ומי שסובל מתופעת לוואי של התרופות, או ששואף בבוא העת להיפטר מהטיפול התרופתי - לומר שזה אפשרי!!!

כדאי אולי גם להיכנס לאתר של ד"ר דוידאור ולראות מה הוא כותב על פסיכותרפיה.

עם זאת, אינני בטוח במאת האחוזים שנכון לעכשיו זה המצב. יכול להיות שאת עדיין זקוקה לטיפול תרופתי. אי אפשר לומר בוודאות אם מדובר בתסמיני גמילה כתוצאה מהורדה חדה במינונים או שהתסמינים חזרו, אבל כפי שאמרתי מדובר בשאיפה טובה ונכונה בטווח הארוך.

לדעתי, צריך לבצע את המהלך בליווי של רופא שתומך במהלך כזה.

כל טוב,
שמוליק.

את טוענת שהכדורים גורמים לנזק..איזה נזק? מאיפה את יודעת שהם גורמים לנזק? בנתיים הנזק היחיד שנגרם זה מההפסקה שלך וחוסר התפקוד ! את במצב שאת יכולה לגרום ממש נזק לעצמך. תחשבי על התועלת אל מול הנזק ותביני לבד את התשובה. בהזדמנות הזאת תפני שאלה למומחים שיענו לך בכנות האם שימוש בכדורים בטווח הארוך אכן יכול לגרם לנזק בלתי הפיך.

עלות מול תועלת זה שם המשחק,,,ושתדעי לך יכולה להיות הפוגה חלקית או מלאה ולאחר הפסקת התרופה יש התקף חריף יותר שמוחק עוד פס מהדיסק וגורם לנזק בלתי הפיך, זיכרון לקוי ובעיות ריכוז קשות

נוגדי דיכאון אינם גורמים נזק. ההיפך הוא הנכון: בדיכאון ישנם אזורים במוח שאינם מקבלים אספקת דם בכמות נאותה, דבר המביא לחרדות, עייפות, חולשה ושאר תופעות של המחלה. הכדורים גורמים עם הזמן לזרימת דם תקינה באותם אזורים במוח ומחיים אותם.
את סובלת ממחלה קשה הדורשת טיפול, ייתכן אף לשנים ארוכות. הפסקה של טיפול משמעותה הידרדרות במצב וגרימת נזק פיזי לאיבר חשוב בגוף. ייתכנו גם נזקים לאיברים נוספים כמו מחלות לב, שבץ מוחי, סכרת, סרטן ועוד.
אין המדובר ב'מחלת נפש' אלא בהפרעה בפעילות המוח עקב מחסור בכימיקלים ובמעבר שלהם בין אזורי המוח השונים. ללא טיפול ספק רב אם תוכלי לתפקד וכנראה לא תתקדמי בחייך, כולל חתונה ועוד.
שימי לב: טיפול פסיכולוגי אינו מסייע ללא תרופות. גם אמונה באלוהים לא תביא מזור ללא תרופות (אם כי האמןנה יכולה לחזק אותך ברגעים קשים, אך לא מעבר לכך).
את מוזמנת לקרוא ברשת מהו דיכאון ולהבין את מצבך.
רפואה שלמה

תודה רבה לכל המשיבים, מעריכה מאוד
זה אינו נכתב בהתרסה - אך כפי הנראה רובכם עיוור לנזק ומעדיף להאמין בגישה הפסיכאטרית ולהאמין שאין בסמים האלו שום דבר מזיק..העניין הוא שהם בדיוק כמו שימוש בסמים אמיתיים להבדיל או באלכוהול - ואתם (ואני לצערי..) נהפכנו מכורים! ולכן גם זו הגישה שלכם שמצדדת בזה שהטיפול בסמים הפסיכוטיים הוא הדבר הנכון - ולמה שלא תחשבו כך? כי זה בעצם יעיל, וכמובן הפיתרון הכי קל (והבריחה המושלמת) ! אך בעצם אין שום פיתרון אמיתי בכדורים הללו ובטח שלא לטווח ארוך,
הבעיות נשארות משורשן. ובנוסף, והגרוע מכל - התרופות האלו מפתחות סבילות של הגוף והמח אליהן ועל כן צריך להעלות מינונים באופן תדיר, ולשלב תרופות, ולנסות אחרות וכו'.. (כמו שאני בטוחה שכולכם חוויתם על בשרכם, וכנראה עוד תמשיכו לחוות אם לא תקבלו החלטה אחרת..) התרופות האלה הן סמים לכל דבר! אני בחורה צעירה שכל העולם היה לפנייה ולאחר הסבל הנלווה העצום מתופעות לוואי נוראיות וקשות שחוויתי בתקופה בה נטלתי תרופות - שהמצחיק ביותר הוא שרובן גורמות לתופעות לוואי שהן בעצמן חלק מדיכאון וחרדה (כמו ישנוניות, חוסר מנוחה קיצוני, עצבנות, סחרחורות, דופק מואץ, חרדה - כן כן כתוב חרדה בעלון!! ועוד כהנה וכנה תופעות "מדהימות"...) אני יודעת להגיד היום חד משמעית שזאת הרעלה!
לצורך ההבנה - אדם שהיה מכור לאלכוהול והתחיל להיגמל, בוודאי יחוש רע יותר מאשר שהשתיה הייתה בגופו וגם הדיכאונות שהיו קיימים מלכתחילה ידפקו לו חזרה בכניסה הראשית (חובות לדוגמא או עניינים נפשיים..שכמובן לא השתנו בזמן הזה) - והאם לאדם הזה בתקופה בה הוא נמנע מאלכוהול יגידו אוהביו "תחזור לצרוך, הרי זה עוזר לך" ??? כמובן שלא!
ובתגובה למה שכתבו כאן על שזה כמו טיפול בשפעת... - זאת בדיוק הטעות , שזה ממש לא. התרופות הללו מטפלות רק בסימפטומים במקרה הטוב. אז יותר נכון להגיד שזה כמו לקחת "קלגרון" - אומנם מקל לטווח הקצר,אבל בוודאי ולא מטפל, ואם ילקח כטיפול לטווח ארוך רק יזיק, מכוון שבעצם יש לטפל בשפעת עצמה היא לא תעלם מעצמה ולהפך תסתבך לדלקת ריאות לדוגמא...

אני מבינה את כל מה שאמרתם ומה שאתם אוחזים בו ואתם צודקים קשה מאוד לחשוב אחרת - וגם אני שכותבת כאן כך, חלוקה 50% לכאן ו50% לכאן .. במיוחד אחרי תקופות ארוכות בהן "הורעלתי"

לכולם ובריאות בריאות בריאות!!!

אחרי כל מה שכתבת את מרגישה שיפור במצב שלך? כנראה שלא...האם יש לך פתרון אחר? כנראה שלא...

שלום לכולם.

אע"פ שכתבתי שאני בעד הרעיון להתמקד בטיפולים פסיכולוגיים ותוך כדי שיפור המצב להוריד את המינונים של התרופות עד להפסקתן, יש מקום לדבריהם של רונן ומנוסה.

רונן ומנוסה התמודדו עם תרופות והתרופות עזרו להם, והם בהחלט ראויים להערכה על כך שהם תרומים מניסיונם האישי לאחרים.

עם זאת, צריך להתאים את הטיפול באופן אינדבידואלי למטופל, וישנם מטופלים שצריך לתת להם תרופות, ואם זה הדבר הנכון - אז זה מה שצריך לעשות. באותה מידה יש גם מטופלים שהתרופות מזיקות להם. זה לא נכון לומר באופן סוחף וגורף רק טיפולים פסיכולוגיים או רק טיפול תרופתי.

צריך לכבד כל מטופל את השקפותיו ואת צרכיו הטיפוליים.

אני רוצה להעיר שידוע לי שמנוסה לא התנסה בתרופות אנטי-פסיכוטיות, והוא לא חש על בשרו את תופעות הלוואי הקשות שלהם. אינני יודע האם רונן התנסה בכך, ועל כל פנים - אני מעריך את שניהם.

כל טוב,
שמוליק.

היי ליאת

לפעמים בהחלט עדיף שיחות בלבד ללא תתרופות.
יש ליזכור שיש צורך במענה ביולוגי , הכולל תזונה נכונה, להפחית ממריצים,
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ( כאשר מדובר בסבל גדול ופגיעה תפקודית)
לאחר מכן, שיש סוג של רגיעה ויכוללת לעבוד בשיחות, מומלץ טיפול פסיכולוגי.
לאחר שיפור פסיכולוגי וכן השפעה ביולוגית מספקת, ניתן לעשות שינויים סביבתיים ( עבודה, זוגיות, משפחה, חברים, מצב כלכלי וכו.. ) ..
כאשר יש הטבה ושינוי
ניתן להפסיק תרופות ( אם לוקחים)
שלב לאחר מכן הפסקת שיחות, בהתאם למצב הקליני.
סיום !

לפעמים המצב מורכב, יש מרכיב גנטי, תורשתי, גורמי דחק ממושכים, ויש קושי להפסיק טיפול.

בהחלט הטיפול ב CBT יכול להיות יעיל.

בהצלחה !

וואו תודה רבה ד"ר יונתן! :-) התשובה שלך לגמרי עשתה לי סדר בבלאגן...ומיקדה אותי להירתמות לתהליך נכון (שהוא כמו שציינת)
תודה רבה גם לכל המגיבים - שמוליק, מנוסה, רונן.. מעריכה את כולכם, את ההתמודדות, ההתייחסות ואת דעותייכם!!!
בריאות ואושר
ליאת