קושי להכניס אויר

גם לי זה קורה אבל רק בתקופות מסוימות אני מרגישה כאילו האוויר לא נכנס עד הסוף ופשוט עושה הרפיה אני בלי קשר מטופלת אצל פסיכיאטר ולא ראיתי צורך לשתף אותו

אז כדאי ללכת?
את מקבלת כדורים כלשהם? כי אני נגדדד כדורים מכל סוגשהו

אני מקבלת תרופות אבל לא בשביל זה. אני יודעת שגם אח שלי סובל מזה והאו עושה ספורט ועוד כל מיני דברים מפחיתי חרדה לא על כל דבר מקבלים תרופות ואם את נגד כדורים באופן כללי למה לך ללכת לפסיכיאטר? הוא רופא זאת העבודה שלו לרשום תרופות אם את רוצה להתמודד טוב יותר אולי כדאי שתלכי לטיפול פסיכולוגי

שלום,
התחושות שתיארת מוכרות לי היטב. זהו סימפטום של מתח בשרירים, כולל הסרעפת הקשורה לנשימה.
המתח אינו קשור בהכרח לאירועים של סטרס. יתכן מאוד שהמקור הנו הפרעה בכימיה של מערכת העצבים המרכזית עקב בעיה נפוצה הקרויה דיכאון / דיכאון סמוי.
הפתרון: ניתן לקחת כדור הרגעה כמו קסנגיס במינון מינימלי (0.125 מ"ג , 3 פעמים ביום) למשך מספר שבועות ובמקביל לשלב ספורט אירובי כמו הליכה, שחיה, אופניים - 30 דקות 5-7 פעמים בשבוע.
אם זה לא עובר, מומלץ ביותר מספר ביקורים אצל פסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול במידת הצורך.

קראתי את הודעותיו ואני חושב שהוא ממש חסר אחריות.
אין לנו מושג מי הוא או היא.
והוא זורק כאן כל מיני טיפים שממש לא במקום.

כמובן ההחלטה בידכם אך ההמלצה שלי כמישהו שבאמת מנוסה היא להקשיב יותר לשמוליק שהטיפים והעזרה שלו יןתר הגיונית ועוזרת

שלום שים.

תודה על המחמאות :-).

בדיון הזה לא כתבתי כלום מפני שמדובר בעניין שממש אין לי בו שום מושג. אם בכלל הייתי מתערב בדיון, אז לא הייתי כותב שום דבר מעבר לעידוד להתמודד.

זה נכון מאוד שישנם חילוקי דעות עם מנוסה, אבל נראה לי שכדאי להזכיר דברים שד"ר דוידאור כתב בעניין:

זה היה בדיון שבו תקפו אותי, והוא אמר שגם לגבי תשובות של הרופאים עצמם צריך להתייחס בעירבון מוגבל שכן הרופאים אינם מכירים את המטופל, ואין בדבר משום תחליף לרופא המטפל שמכיר טוב יותר את המטופל.

זה נכון שאנחנו משתייכים לקבוצה די גדולה ומשמעותית שעבורה טיפול פסיכיאטרי תרופתי אינו מתאים, אך צריך להכיר בעובדה שישנם מטופלים שבשבילם הטיפול התרופתי הוא טוב ומועיל. מנוסה הוא אחד מהם. אין לי מספיק ידע מקצועי לומר האם העצה שהוא כתב נכונה, אבל בכל אופן, כפי שד"ר דוידאור כתב, אין בכך תחליף לעצות של הרופא המטפל.

אגב, לפני כמה שנים כשהתחלתי לכתוב בפורום, והייתי "מכסח" ומייעץ באופן סוחף וגורף לזרוק תרופות, ד"ר דוידאור כתב עליי הרבה פעמים שזו חוסר אחריות, ואני מודה בכך :-(

בכל אופן, אני חושב שצריך לכבד מטופלים שהתמודדו עם טיפול תרופתי. אני מאמין שעם הזמן מנוסה יבין שפסיכיאטריה זה לא רק תרופות, ובדיוק כפי שאפשר להיווכח הרבה פעמים שטיפולים פסיכולוגיים אינם מהווים פיתרון לכל הבעיות, וצריך גם תרופות, כך גם תרופות אינם הפיתרון לכל הבעיות הרפואיות שבעולם.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט, יש מקום לשלול מצב נפשי כגורם.