למה פסיכיאטריה דופקת מוח של אנשים

.. וחייבת את חייך לרפואה. די להשמצות המגוחכות.

שלום מיקי.

אכן, מתוך נסיון אישי, יש לי תחושה מאוד חזקה של אפתיות מוחלטת מצד רופאים לתלונות של מטופלים על סבל מתופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות ובמיוחד תרופות אנטי-פסיכוטיות. הרופאים צריכים לגלות יותר רגישות לעניין.

חוסר הרגישות יכול להגיע למקומות שאומרים שעדיף לסבול מתופעות הלוואי מאשר לסבול מהמחלה. גם בנקודה הזו, אינני מסכים. ניתן לנצח את המחלה ע"י טיפולים פסיכולוגיים, ואין שום סיבה סתם כך לייאש מטופלים.

יש לרופאה שלי מטופל שהיה במשך 15 שנים באישפוזים חוזרים ונשנים. אצלה טפו טפו הוא כבר שנה לא היה באישפוז ומצבו הולך ומשתפר. מבחינתה, אע"פ שכרגע נראה לה שהוא עדיין זקוק לטיפול תרופתי - זה לא סוף פסוק, ויכול להיות שבעתיד המצב ישתפר והוא לא יזדקק יותר לתרופות.

מה שחמור במיוחד הוא שאומרים שבוודאות מדובר בתסמסינים שליליים של המחלה. אמנם יש דבר כזה, וישנם חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, וסובלים מכך, ולכן לא ניתן להאשים את התרופות בכך, אבל אין בכך וודאות, וכשלא אומרים את כל האמת - המטופלים מאבדים את האמון במערכת.

לסיום, אני רק רוצה להעלות תהיה קטנה. כתבת בתגובה אחרת, שבזמן שלקחת תרופות עישנת חשיש. יכול להיות שהחשיש הוא זה שדפק לך את המוח, הרבה יותר מהתרופות. אינני יודע לומר בוודאות שתופעות הלוואי של התרופות הן הפיכות. אצלי זה אכן היה הפיך, אבל היו מטופלים שהתלוננו על כך שעבר זמן רב מאז שהם הפסיקו טיפול תרופתי, ועדיין הם מרגישים שהמוח שלהם דפוק. אני מניח שישנו אינטרס חזק מאוד של חברות התרופות לטאטא מתחת לשטיח סיפורים כאלה...

בכל אופן - בהצלחה.

שמוליק.