לחץ בעבודה

היי

יש לברר את הנושא הפסיכולוגי, התוצאות לטיפול, מטרות טיפול ויעילות...
לפעמים יש צורך בנוגד דיכאון וחרדה, מפחית את הסבל.
לגבי לשתף בעבודה או לא , מאוד תלוי בממונה, ביחסים ביניכם, משמעויות וכו..
אבל בהחלט, גורמי דחק בעבודה, מהווים גורם דחק וסבל ממושך ללא טיפול/ התערבות - שינוי.

הטיפול הנוכחי בספק? וזאת כי לא מרגישים התקדמות?
דווקא נוח לי עם המטפלת הנוכחית שלי ובנושאים מסויימים התקדמנו.בנושאים מסויימים אנחנו תקועים פשוט.בפעמים קודמות פשוט הייתי פורשת מהטיפולים ,נוטשת באמצע מה שפה לא קורה.
במידה ורוצים טיפול תרופתי יש לפנות לפסיכיאטר?
אני מרגישה שבנושאים מסויימים אין לה יכולת לעזור למרות שהיא משתדלת...
תודה לך.

שלום רננה.

אינני רופא.

קודם כל, אני רוצה לומר לך שנראה שאת מתמודדת יפה עם הקשיים. אז תמשיכי להתמודד :-)

התשובה לשאלה האם הטיפול שאת מקבל הוא מספיק טוב או לא, נעוצה בהגשה הסוביקטיבית שלך. נראה שבגדול את מרוצה מהטיפול, אז זה בסדר גמור.

אםן את מעוניינת בתרופות, אז כמובן שצריך לפנות לרופא. ניתן לקבל תרופות פסיכיאטריות גם מרופא המשפחה. אינני יודע לומר איפה בדיוק עובד הגבול בין סמכויותיו ויכולותיו של רופא משפחה לבין פסיכיאטר, אבל ידוע לי שגם רופא משפחה יכול לתת תרופות פסיכיאטריות.

השאלה האם לספר או לא היא שאלה שתלוייה בהרבה גורמים, ולכן צריך לקחת בחשבון את כל הגורמים ולקבל את ההחלטה המתאימה ביותר. אין תשובה נכונה ותשובה לא נכונה; זה צריך להיות מותאם אישית.

סיבות בעד, יכולות להיות שהממונים יתחשבו במצב שלך, ועצם הרגשת ההתחשבות תעודד אותך. יכול גם להיות שעצם הנחת הדברים על השולחן תתן לך תשחרר אותך מרגשות אשמה שאת לוקחת על עצמך תפקיד שנראה לך שהוא כבד ממך.

מאידך סיפור הדברים עלול לגרום לחוסר התחשבות או לפיטורים שעלולים לגרום לעוגמת נפש גדולה יותר...

לצורך זה צריך להכיר את הממונים עלייך, ומי שאינו מכיר אותם - יהיה לו מאוד קשה להעריך.

בכל אופן, אני מעריך את ההתמודדות שלך :-)

כל טוב,
שמוליק.

שלום רננה,
הפתרון הטוב ביותר הוא שילוב בין כדורים נוגדי דכאון (טיפול עיקרי) ובין שיחות פסיכולוגיות (טיפול תומך). שיחות לבד לא עוזרות לרוב, המדובר בכימיה של מערכת העצבים המרכזית והתרופות יעילות מאוד בתיקון המצב.
בהצלחה לך!

לא יכול ממש לייעץ אני לא רופא
כל הכבוד לך שאת עובדת בתפקיד כל כך משמעותי ורציני
זה לא פשוט להתמודד עם עבודה כזאת
וזה בכלל לא בושה ולא יפליא אף אחד שיש לך קשיים נפשיים בשל עבודה כזאת.
אין לך בכלל במה להתבייש את צריכה להיות גאה בעצמך על הישגיך בעבודה ובקריירה בכלל