הפסקת פרפאנן

פרפנן הוא סם אנטי-פסיכוטי דור ראשון. אם אתה לוקח אותו 9 שנים ברציפות, אז אתה אמור לסבול מטארדיב דיסקינזיה (סוג של נזק נוירולוגי בלתי הפיך) ובטח מעוד תופעות, שיתכן שדוכאו באמצעות דקינט, סמים בנזודיאזפינים ועוד.

לשמחתנו העולם התקדם וממשיך להתקדם לתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות (כגון סרוקואל XR, אביליפי, גאודון ועוד). האינטרס ליטול תרופות למניעת פסיכוזה לא צריך להיות רק של המטפלים בחולי הנפש. אלא שלצערנו הפסיכיאטרים משתפים פעולה עם קופות החולים כדי לא לתת למטופליהם את הטיפול האיכותי המתאים לשנות ה-2000.

הפסיכיאטרים הציבוריים - במרפאות האמבולטוריות וכן במחלקות האשפוז - מטפלים בעיקר בסמים אנטי-פסיכוטיים דור ראשון (במחלות פסיכוטיות) ובבנזודיאזפינים (נגד חרדה ולהרגעה). תרופות מהקבוצות SSRI, SNRI, תרופות אנטי-פסיכוטיות דור חדש, נוגדי דכאון חדשים כמו NDRI הם מסרבים (ולפעמים בעקשנות) לתת למטופלים, שמתמצאים בפסיכיאטריה ומבקשים זאת. אפשר רק לקוות שבעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, תשתנה גם המדיניות בענין זה.

שלום אלירן.

כיוון שאני עשיתי צעד כזה, של הפסקת טיפול בתרופה אנטי-פסיכוטית בניגוד להמלצה של הרופאה שלי - נראה לי טוב ונכון לתרום מנסיוני.

קודם כל, אני בטוח שאם אחד הרופאים יתייחס לשאלתך הוא יזהיר שהפקס של הטיפול התרופתי מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל עלולה להיות מסוכנת כי התמסינים עלולים לחזור, ולכן אני אומר שיש בכך סיכון, אע"פ שיש סיכוי.

לדעתי, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, וגם אם הוא ימליץ לך שלא להפסיק ותחליט למרות זאת להפסיק - זה לא יכול להזיק לפנות אליו.

אני רואה בהחלטה להפסיק את הטיפול התרופתי החלטה לגיטימית, כיוון שגם אני עשיתי צעד כזה, אבל נראה לי שכדאי לנקוט באי אילו אמצעי זהירות על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן:

קודם כל צריך ליידע את הרופא המטפל, ולהרגיש שינה דרך חזרה, ואם חלילה תהיה החמרה במצב, הוא יהיה מוכן לטפל בך שוב.

הדבר השני הוא להמשיך את הטיפולים הפסיכולוגיים וליידע את המטפל (בין אם מדובר ברופא הפסיכיאטר ובין אם מדובר בפסיכולוג קליני שאינו מתעסק עם הטיפול התרופתי).

בכל אופן, שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

מומלץ בחום לעבור לתרופה מדור 2 , חדשה יותר.

אני מוכרח לציין לשבח את האומץ של ד"ר דוידאור ללכת נגד המקובל בקרב הפסיכיאטרים בארץ. באמת הגיע העת להתקדם אל הדור החדש של התרופות האנטי-פסיכוטיות.

אין מקום עוד לשימוש באטומין, קלופיקסול, הלידול, סמפ, טרוקטיל, מודיקייט, פרפנן, רידזין, נוזינן ומודל (דור ראשון). אלא יש לעבור אל סרוקואל, סרוקואל XR, אביליפי, אינבגה, גאודון, סרדולקט, לטודה, ספריס ופנפט (דור שני ושלישי).

אין צורך עוד להתכחש למחלה פסיכוטית. אפשר להשתמש בתרופות איכותיות ולמנוע פסיכוזה ואת ההדרדרות הקוגניטיבית הבאה בעקבותיה.

אכן, באשפוז ובטיפול מרפאתי כפוי נכפות על המטופלים תרופות מהדור הישן. הכעס על כך מוצדק לחלוטין. אפשר רק לקוות שהיחס אל חולי הנפש ישתנה. מכל מקום מומלץ לחולה ליטול תרופות בעוד מועד למניעת מצבים בהם יוצאו נגדו הוראות לטיפולים בכפיה.