בן חייל במשבר נפשי

שלום יוכי.

אינני רופא.

לדעתי, בלי שום קשר לשאלה מה צריך וכדאי לעשות, צריכים להיות קשובים לרצונותיו ושאיפותיו של הבן, וצריך להיות לכך משקל רציני.

צריך לבחון האם הוא מעוניין להמשיך לשרת בצבא; אם כן, אז האם הוא מעדיף להמשיך כחייל קרבי או שהוא היה מעדיף להיות ג'ובניק.

אם הוא מעוניין שלא להמשיך לשרת, אז החשש מסטיגמה הוא מאוד קטן ושולי. אותי שיחררו שלא בצדק על סעיף נפשי, והחשש המוגזם מהסטיגמה דרדר אותי, ולו היה לי את הידע שיש לי היום, סביר להניח שההתדרדרות הזו לא הייתה קורית.

בכל אופן, פסיכותרפיסט הוא אדם המוכשר להעביר טיפול בשיחות, ופסיכיאטר, פסיכולוג קליני ועובד סוציאלי קליני נכנסים תחת הכותרת הזו וכל אחד מהם יכול לתת חוות דעת לצבא. אבל כפי שציינתי, חשוב מאוד להקשיב לבן ולשמוע מה רצונותיו ושאיפותיו; אי הקשבה עלולה לערער את היחסים עם הבן.

כל טוב,
שמוליק.

במקרה הכי קיצוני והיה וכבר ישוחרר מסיבות נפשיות תמיד הוא יכול להתנדב ויש מסגרות בצבא בהן הוא יוכל לסיים את השירות שלו וגם יבואו לקראתו
צבא זה מאוד חשוב לעשות אבל הבריאות הנפשית קודמת לזה .
אם בנאדם לא מסוגל אפשר לבקש דחייה מהצבא של השירות מאוד חשוב להיות מאוד בקשר עם הצבא ולבדוק מהן האופציות שהצבא יכול לעזור.
אני השתחררתי מהצבא בשל סיבות נפשיות לא התנדבתי לא כלום עד היום אני הולך לראיונות חושבים שאני משתמט ולא רציתי לעשות צבא ולא מקבלים בשל כך.

שלום אלי.

באופן די מעניין גם לי הייתה בעייה להתקבל לעבודה. גם לי זה לקח הרבה מאוד זמן, וגם אני הרגשתי באיזה מקום שהפטור מהצבא זה מה שמפריע.

אולי כדאי שאנסה לעזור על סמך הנסיון שלי:

לפני שנתיים רציתי לחפש עבודה אחרת כי בעבודה הנוכחית עבדתי כקבלן (כלומר דרך חברת כוח אדם, והתנאים בהתאם), אבל לפני שנה קיבלתי קידום לעובד חברה מן המניין, ולכן נשארתי.

אני כתבתי שקר גס ביותר שהייתי ביחידה טכנולוגית מסווגת. מבחינה מוסרית, אין שום בעייה עם לשקר, אבל עם זאת, זה לא מתאים לכל אחד; צריך למצוא נקודת איזון בין מה ש"פוליטיקלי קורקט" לבין גבול המצפוניות; להגיע לראיון עבודה עם שקר שלא מרגישים איתו בנוח - זה הדבר הכי גרוע.

ישנם שקרים פחות גסים שאפשר לשקר, כגון פטור בגלל תנאי שירות, מצב משפחתי, השתייכות לחברה חרדית בעבר שבה הדבר אינו מקובל, ועוד הרבה.

אגב, אם אני לא טועה אז זכור לי שכתבת פעם שאתה עובד כנהג משאית. אני זוכר טוב?

כל טוב,
שמוליק.

אני עובד 3 שנים כנהג על רכב מסחרי מחלק סחורה אני גם מלגזן ואחראי על מחסן של סחורה.( רכב רישיון ב' לא משאית פיאט דוקאטו רכב גדול כזה )
את העבודה הזאת סידר לי הבוס הקודם שלי העבודה אצלו ירדה הוא אמר לי אתה אחלה בחור אם אתה רוצה אני אכניס אותך לחברה של אחי תעבוד אצלו בתור נהג.
לא היה לי שום ראיון עבודה ולא שאלו אותי הרבה שאלות פשוט אמרו לי יאללה תתחיל
אני הנדסאי קירור וחשמלאי מוסמך וכשהלכתי לראיונות עבודה בתחום הזה לא התקבלתי ספציפית בגלל הצבא .
מה שאתה מציע זה רעיון מעולה לא צריך לפחד ולחשוש הייתי אמור להיות חשמלאי רכב בצבא ויצאתי בטירונות בפעם הבאה שאלך לראיון עבודה אכתוב שירות צבאי כחשמלאי רכב 3 שנים.
אני רק צריך למצוא מישהו ששירת כחשמלאי רכב וללמוד על שירותו הצבאי קצת בשביל שאם ישאלו שאלות איפה בדיוק ומה עשיתי.
אופציה נוספת היא לספר את האמת בראיון אני סובל מבעיות נפשיות ובשל כך שוחררתי משירות צבאי מאז עברתי טיפולים פסיכולוגיים ומצבי השתפר מאוד ואני מתפקד כמו אדם רגיל בזמן השירות עברתי משבר נפשי ולא הייתי מסוגל לשרת וביקשתי להשתחרר דרך קבן.
אולי האמת תעבוד.
עד עכשיו אני בהתלבטות מה לומר בראיון עבודה לגבי צבא.
אני עובד בעבודה שלפי דעתי לא הולמת את כישוריי ואני לא ממצה את הפוטנציאל שלי
העבודה נחמדה והשכר סביר אז אני עובד אבל בעתיד אהיה חייב למצוא משהו טוב יותר ולהתקדם
תודה רבה לך שמוליק על העצה הטובה שלך בקשר לראיון עבודה

שלום אלי.

השאלה מה להגיד תלוייה גם בהרגשה שלך. מי שלא מרגיש בנוח לשקר - עדיף לומר את האמת מאשר שלא להרגיש בנוח, אבל מבחינה מוסרית בהחלט אפשר לשקר, ובלבד שהשקר יהיה הגיוני כך שיהיה קשה לעלות על כך שזה שקר.

אופציות נוספת שאפשר לשקול אותן:

מצב משפחתי. אתה יכול להגיד שהיית יתום ובן יחיד, והשתחררת על בשל כך.

אפשר להגיד שגדלת במשפחה חרדית ולכן השתחררת. בקיצור, ישנן עוד הרבה אופציות, אבל מה שחשוב זה לומר משהו שאתה מרגיש איתו בנוח.

אני מאמין שעם כל העזרה שאתה נותן כאן לחברים בפורום - באמת מגיע לך למצוא עבודה שהולמת את כישוריך, ואני מאחל לך הצלחה רבה.

שמוליק.