פרנויות ותחושת רדיפה!

אתה כותב אוסף של שטויות ...ומטעה את הקוראים ! השפעת אותם כדורים שלקחת מורגשת רק לאחר חודש לפחות ומה שהרגשת לאחר שבוע זה פשוט אפקט הפלציבו זה הכל...אתה מייחס חשיבות מאוד קטנה למקור הבעייה שלך ..היו לך חרדות ומצב שהפריע לך בתיפקוד ולכן לקחת כדורים ולא ההפך! לא לוקחים סתם כדורים זה לא סוכרייה או מסטיק. היו לך חרדות לפני וגם עכשיו יש לך חרדות. תן סיכוי לכדור לפעול וגם תן סיכוי לגוף להסתגל לתופעות הלוואי.

ארבע וחצי חודשים זה מספיק זמן... כדיי שהם יתחילו לפעול, והיה לי דיכאון קל עם קצת חרדות אבל ממש לא פרנויות ותחושות של רדיפה ותחושה שכל הסובבים אותי ממש עוינים. התופעות האלה התחילו מהכדורים ממש לא לפניכן! ועכשיו ראיתי בקופסה של הסרנדה שבהחלט כתוב בתופעות לווי רשום אתה מה שהרגשתי... סיוטי לילה, פרנויה, ועוינות. שלושת התופעות לוואי שנמשכו 4 וחצי חודשים... ועד עכשיו אני מרגיש אותם. יש מצב שהסרוטונין שלי במוח היה תקין ובכל זאת לקחתי כדורים שהגבירו אותו עוד יותר וכנראה זה גרם למשהו לא טוב! לדעתי עשיתי טעות שלקחתי את הכדורים האלה, לדעתי צריך לתת אותם רק לאנשים עם דיכאון קשה, כאלה שניסו להתאבד.

כדור שקוראים לו לוריוון שעושה לי הרגשה פשוט מדהימה... האופוריה שאני מקבל ממנו טוב יותר מכל זן קנאביס שניסיתי. לא מבין למה הפסיכיאטר הפסיכי הזה היה חייב לדחוף לי גם את כדורים של ה SSRI... רק גרמו לי לתחושה של שיגעון!!! אתמול לקחתי כדור אחד של לוריוון לפני מסיבה והיה פשוט תענוג הרגשתי היי מטורף. אני לא לוקח אותו כל יום כמובן בגלל שהבנתי שהוא מאוד ממכר.

היי שמוליק.

מה קרה לך?

אתה בסדר?

כל הזמן אתה מדבר על זה שהתרופות דפקו אותך, ועכשיו פתאום אתה ממליץ ככה על תרופות?

מה נסגר?

שלום אלעד.

אני שמח ששמת לב :-)

לפעמים זה קורה שמישהו משתמש בכינוי שלי, וכותב כל מיני דברים שאינם מתאמים להשקפותיי.

אין מה לעשות - לא ניתן למנוע מאנשים להשתמש בכינוי "שמוליק".

אבל עזוב, בוא לא ננסה להטיל דופי. יכול להיות שבאמת קוראים לו שמוליק.

בכל אופן, השאלה של הטיפול התרופתי היא בעיניי טפלה לגבי עצם ההתמודדות; אני בטוח שאנשים אחרים יכולים לשאוב מהסיפור שלי כוחות להתמודד, וזה מבחינתי העניין החשוב ביותר.

השאלה האם להתמודד עם או בלי תרופות - כאן צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו, ובמפורש לא צריך לראות בי מודל לחיכוי בעניין הזה. מי שיכול להיות שיותר מתאים לו להתמקד בטיפולים פסיכולוגיים תוך שאיפה להפסיק את הטיפול התרופתי - אני אעודד אותו לבדוק את העניין מול הרופא המטפל, אבל שוב - נדרש שיקול דעת של הרופא המטפל שמכיר את המטופל.

כל טוב,
שמוליק.

ממליץ להיבדק על ידי פסיכיאטר אחר, הערכה נוספת,
התרשמות אבחנתית ושלילת מצבים אחרים..