מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שענוי קיצוני בהתנהגותאבנר15/07/2015
במשפחה הקרובה נוצר מצב של שינוי קיצוני (ב-180 מעלות) בהתנהגותו של בעל נשוי עם ילדים לאחר 13 שנות נישואין. מדובר על אדם שהיה באופיו עד לפני שנה נינוח, אדיש, שקט, מציית לאשתו, ומתפקד. בעקבות אירוע חד פעמי לפני שנה- התהפך יחסו אליה. גילה שאשתו נפגשה בפארק עם ידיד (לחוג) בערב לשיחה (כדי לשפוך את ליבה על ירידה בטיב היחסים עם בעלה שחל לאחרונה- ללא כוונת בגידה). כל מאפייני האישיות החיוביים שלו נעלמו כלא היו וההתנהגותו "חולנית" באופן רצוף (לדעת כל בני המשפחה המורחבת) עד כדי שאשתו אינה יכולה כמעט להיות בקרבתו (בגלל התעללות נפשית) כבר שנה ואינו מראה שמעונין להיפרד. הילדים נסגרו בתוך עצמם. בשיחות איתו לא ניתן להבין פשר התנהגותו המתמשכת ומטרותיו. השאלה: האם אדם יכול להשתנות בצורה כזו קיצונית לאחר אירוע שכזה וזה "נורמלי" או שיש פה מחלה (טראומה?)ושהוא זקוק לסיוע חיצוני (אינו מוכן לקבל כל סיוע)? כאמור, בעבר לא היו כלל ולא נראו סימנים באישיותו שיכול בכלל להגיע למצב כזה או קרוב לזה.
בתודה. אלי - קרוב משפחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
שמוליק15/07/2015שלום אבנר.
אינני רופא.
יכול להיות שלפני כן המצב היה קצת מעורער, אבל הדברים לא היו ניכרים כלפי חוץ.
על כל פנים, ברור שמדובר בהפרעה פסיכולוגית, שכן הדבר מביא סבל לאשתו ולילדיו באופן שנראה לא מוצדק.
הסיפור של אנשים שאינם מוכנים לקבל טיפול הוא כאוב ביותר, אבל אין יותר מדיי מה לעשות; הבסיס לטיפול הוא אמון בין המטפל למטופל.
אני יכול להגיד שאני בעצמי הייתי במצב כזה, ולא היה יותר מדיי מה לעשות עד שנוצר אמון ביני לבין הרופאה המטפלת, וזה קרה אחרי כמה אישפוזים כפויים.
אפשר לנסות ליצור אמון, אבל צריך לדעת שזה מאוד קשה, ולכן מה שהייתי מציע, זה לדאוג לרווחתם של אשתו והילדים; ניתן לשלוח אותם (וכמובן כל בן משפחה אחר) לתמיכה נפשית.
כל טוב,
שמוליק.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

