שלום

שלום, אני בחור רציונלי, בן 30 בסוף לימודיו. מעולם לא התנסיתי בסמים ובטח שלא בפסיכדלים. בשבועיים האחרוניים, התנסיתי לראשונה ב "סלוויה דיוונורום" אם מישהו מכיר. הטריפ הראשון, היה מטריף. מוזיקה, ו 10 דק בעולם אחר. אתמול, חוויתי חוויה שונה. בפעם השניה או השלישית שצרכתי את הסם, שמתי כרגיל מוזיקה של מים, אוזניות וצללתי. אני חושב שקמתי בבהלה, כי ראיתי את עצמי יושב על המיטה, למרות ששכבתי ואותה רפליקה שלי רצה לשירותים. כנראה, שסם הלוצינוגני ופניקה לא הולכים ביחד. קמתי ישר, ואני מודע לתכונה הדיסוצאטיבית שלו ולא הייתה לי התמצאות מרחבית, לא ידעתי איפה אני. הכנסתי לראש שאני תחת השפעת הסם, וביצעתי פעולות שאני מכיר שיחזירו אותי למציאות מהר (לבישת חולצה, נעליים, לצאת לזרוק את הפח ולדעת שאני בסביבה שאני מכיר). תחושת הזמן נעלמה לי, כל החוויה הייתה כ-20 דק, ונראתה כ-נצח. (נזכרתי שלקחתי ב-2:30 וחזרתי למציאות ב2:50). השאלה שלי כזו, כמובן שלא אגע בזה לעולם, האם אחרי חוויה תודעתית חזקה כל כך אפשרי לפתח סימפטומים של חרדה כי הסיפור היה אתמול ואני לא יודע אם יצאתי מזה לחלוטין. תודה.