מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- פוחדת מהפחדשחר22/08/2015
שלום, אני בחורה בת 25 כבר שנים מתמודדת עם חרדה חברתית ובהרבה מקרים אני מרגישה שהיא מנהלת אותי למרות שעד היום לא פניתי לטיפול פסיכולוגי ואיכשהו הצלחתי להדחיק, בתקופה האחרונה זו הייתה תקופה מאוד לחוצה בעבורי ואני מרגישה כבר תקופה שהראש שלי בחלקו הקדמי תפוס באופן תמידי כאילו כל הכובד נמצא שם, לפני חודש חל איזה אירוע פתאומי שהחל בטשטוש בראיה ותחושת לחץ בגוף ומאז אני מרגישה שאני לא אותו הדבר הראש שלי מעורפל עם תחושות של זרמים בראש ולחץ אף יותר גדול, הרבה מחשבות שאני מרגישה שאם אני חושבת על משהו זה באמת קורה לי כמו למשל חשבתי שאולי אני קלסטרופובית ופתאום מאז אני מאוד מוטרדת למה חשבתי על זה וזה מעין נבואה שמגשימה את עצמה וכל פעם שאני נכנסת לאיזשהו מקום זה מלחיץ אותי, למה זה קורה? האם זו התמוטטות עצבים? האם זה נורמלי שאם אני חושבת על משהו אני פתאום מרגישה תופעות פיזיות שקשורות לזה בגלל שאני מאוד מוטרדת מכך ומתעסקת בזה? מה לעשות?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר למה לא ללכת לטיפול?
שמוליק24/08/2015שלום שיר.
אינני רופא.
אני שמח שפנית לפורום. הפנייה לפורום בבקשת עזרה היא צעד קטן, אבל היא התחלה של התמודדות עם הבעייה, ואני מאחל לך שמהצעד הקטן הזה תמשיכי לצעוד ולסיים מסע ארוך של התמודדות.
האמת היא שקשה מאוד להבין עד הסוף את התחושות שלך; אני מניח שחשוב לך שהדברים יובנו כראוי, וזה יכול לקחת זמן, אבל לא צריך לוותר. בכל אופן, נראה שיש כאן סבל, וחבל סתם ככה לסבול, אם אפשר שלא.
נראה לי שהשאלה העיקרית שצריך לשאול היא מדוע לא הלכת עד עכשיו לטפול. אם אוכל לסייע על סמך נסיוני האישי - אשמח לעזור.
כל טוב,
שמוליק.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

