היפוכונדרית או לא?

שלום,

אני בת 26, יש לי המון תסבוכי נפש, המון מחשבות שמשטלתות אלי וגורמות לחיים שלי להראות אפורים, אני חושבת שגם מצב הנפשי גורם לבעיות פיזיות, אני אתחיל מהתחלה,

אני בת לאם חד הורית, למרות שכל המשפחה של אמי תמיד הייתה לידינו ולא הרגשתי בדידות, למרות זאת אמא שלי ילדה אותי בגיל 20 ומנטלית היא הייתה עדיין צעירה מאד ולא הכירה חיים, לכן היא התגרשה לאחר 3 שנים, אמא שלי גידלה אותי במעגל שבו נמצאת אני והיא, אישרה לעצמה להרביץ לי הרבה ולצעוק אלי, את זה אני זוכרת טוב כי זה היה חלק בלתי נפרד מהיחסים שלה איתי, למרות זאת היא אמא טובה מבחינת להעניק לי הכל, היא חיה בישבילי ונתנה לי כל מה שהיא יכלה לתת, ויתרה על חיים אישיים שלה ולהקים משפחה שוב(היא גם דכאונית בעניין הזה, לא מאמינה כבר כל כך בלמצוא גבר מתאים), כל נעוריי הייתי ילדה לא מקובלת ומאד רגישה, לא כל כך יפה, עד שמצאתי סביבה שבה הרגשתי נוח וטוב ולאחר גיל 18 למדתי להיות יחסית שלמה עם היופי שלי, אני גם הפכתי להיות באמת יפה ולטפל ביופי שלי, היום אני מרגישה טוב יחסית לאיך שאני נראת ובטוחה בעצמי, הבעיה הכי גדולה בחיים שלי היא זה שאמא שלי בילדותי הייתה לוקחת אותי לרופאים ולבדיקות ואת זה אני מאד זוכרת, כנראה בגלל זה אני גדלתי היפוכונדרית מאד, אני מאד מתייחסת לתחושות הפיזיות(כאבים), כל הזמן אני מתרגמת כל כאב או בעיה פיזית אולי סתמים למשהו סופני וזהו נגמר, זה כל כך קשה, אני תמיד בוכה, בשנים האחרונות זה הפך להיות מאד שכיח אצלי, בעקבות ההרגשות והחששות שלי אני חשבתי שיש לי בעיה עם פיריון ולא לקחתי גלולות ונכנסתי להריון לא רצוי עם חבר שלי(שעוד לא היה מוכן לילד) ועברתי הפלה(כשהופתעתי שנכנסתי להריון), אך כמובן ההפלה הייתה לא כל כך טובה, יש מצב שיש לי בעיות עכשיו ברחם, שזה עוד יותר הכניס אותי לאחר ההפלה לדיכאון עמוק, פשוט לא להאמין כמה, בידיוק אז תפס אותי וירוס הנשיקה, שגרם לי לתשישות ולעייפות ולחולשה מאד רצינית ולסימפטומים מוזרים עם שרירים, כבר רשמתי לעצמי מחלה סופנית בראש וחצי שנה אני ממש סבלתי הרבה יותר מהמחשבות מאשר מסימפטומים של הוירוס, עד שהלכתי לרופא מומחה שסוף סוף אמר לי איזה בדיקה לעשו וגילו שבאמת היה וירוס הנשיקה, אז נרגעתי ופתאום כל התחושות הלא טובות פיזיות התחילו לעבור, כאילו המוח מתכנת הכל מחדש נרגע , מאז אני עוד יותר היפוכונדרית ואין סוף לכל מיני בעיות, אני כל כך זקוקה לאיזה שהיא עזרה, אני מתביישת לגשת לרופא משפחה שלי ולבקש הפניה למרפאת הנפש, אז החלטתי לנסות לכתוב בפורום, אולי תוכלו לייעץ לי מה אפשר לעשות במצבי? לאן לפנות? יש תרופות מתאימום(למרות שאני נגד תרופות פסיכיאטריות)

תודה