ציפרלקס

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • ציפרלקס
    אילן
    01/12/2015

    היי,

    הגעתי לפורום בחיפוש תשובות לתהיות שיש לי לגבי נטילת ציפרלקס,
    אני אספר קצת על עצמי, אני חוויתי בעבר שתי אפיזודות של התמוטטות נפשית - קצרות מאוד שהיו מלוות בדיכאון, האפיזודה השנייה החלה לאחר שחזרתי מטיול בחול ועשיתי שימוש בסמים קלים (סטלן)
    במקביל לעישון חוויתי אובדן של קרוב משפחה שהיה מאוד דומיננטי בחיי והסמים הקלים הביאו אותי לדיכאון, רציתי להפסיק עקב נדודי שינה ולא יכולתי עד שהתמוטטתי, ביקשתי מההורים שלי שיקחו אותי לפסיכיאטר כדי שיתן לי "עזרה ראשונה", העזרה הראשונה - משמעותה היה טיפול ע"י כדורים, לקצר את הסיפור נטלתי כדור בשם פבוקסיל.
    התחושות של ה "זה לא אני האמיתי", יש דכאון מעצם לקיחת הכדור :) זה פרדוקס שכזה... בסופו של דבר זה כן מוציא אותך.
    לאחר שנה וחצי הפסקתי.
    כל זה קרה לפני 14 שנה.
    במהלך 14 השנים החיים שלי מלווים במתחים וחרדות קלות עד פחות שלמדתי לחיות איתם, הם כן משתלטים בלי שנרצה על מהלך חיינו וקובעים לנו את המסלול... התחתנתי לאו דווקא מאהבה, למרות שהיום המצב קצת שונה, אני עובד בעבודה שהיום היא לאו דווקא הנאת חיי.
    אבל אלה הם דברים שניתן לסווג כהתנהלות "נורמאלית" וזה מה שרציתי לייחצן.
    בפנים אני לא שקט.

    התחלטי שוב טיפול פסיכולוגי וכשהתחילו לצוף הדברים התחילה החרדה והדכאון לגאות, אשתי בהריון שלישי מה שעוד יותר הוסיף למתח ולחרדות, אני בשלב של מחשבות האם כל המאבק שווה והאם כדאי להעזר בציפרלקס.


    האם הכדורים מקהים את הרגשות ? האם המוסיקה נשמעת מרגשת כמו שלפני נטילת הכדור?
    האם צפייה בסרטים עדיין תגרום לילהתרגש כמו לפני נטילת הכדור?

    האם נשארת היכולת לחוש רגש בעוצמה?

    האם זה נכון לקחת כדור?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    ציפרלקס

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • דעה אישית

    שמוליק
    02/12/2015

    שלום אילן.

    אינני רופא, בינתיים אני רק סטודנט לפסיכולוגיה.

    ככלל, אין שום תמימות דעים לגבי השאלה מה חשוב יותר - טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. הדעות על כך חלוקות, גם בקרב הרופאים הפסיכיאטריים וגם בקרב המטופלים, כך שהתשובה לשאלה מה עדיף וחשוב יותר תלוייה בכל מקרה לגופו.

    נראה לי שעצם העובדה שהלכתי ללמוד פסיכולוגיה מעידה מה העמדה האישית שלי, ויתר על כן, אני עברתי ארבעה אישפוזים וחוץ מהאחרון כולם היו בכפייה, ובאופן אישי הטיפולים הפסיכולוגיים עזרו לי יותר.

    במוצהר, התרופות אינן מרפאות את המחלה אלא מקילות על הסימפטומים. אפשר לומר באופן די קיצוני, שזה לקחת מישהו עצוב, ולהרים לו למעלה בכוח את קצות השפתיים כך שזה ייראה שהוא מחייך ולומר שהוא שמח. על אותה הדרך, אפשר לומר שהתרופות גורמות למוח לתת פקודה להראות סימנים של שמחה, אע"פ שאין באמת סיבה טבעית להיות שמח.

    יכול להיות שהתרופות מקהות את החושים, אך עם זאת, אין להתכחש לעובדה שהתרופות עוזרות לפחות לחלק מהמטופלים.

    השאלה האם נכון לקחת תרופות או לא היא שאלה של תועלת מול נזק, והיא משתנה ממטופל למטופל.

    כל טוב,
    שמוליק.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו