לא מוכנה לקחת תרופות

שלום לירון.

בתור מי שעשה בלאגנים כאלה ולא הסכים לקחת תרופות, אני יכול אולי לנסות להסביר את הצד של אחותך, אם כי אין לי איזו עצה שתגרום לה לקחת את התרופות.

יכולות להיות לפחות שתי סיבות הגיוניות לסירוב. הראשונה היא סבל מתופעות לוואי. תרופות פסיכיאטריות ידועות בכך שיש להן תופעות לוואי שהן גם שכיחות וגם קשות יותר מתופעות הלוואי של תרופות אחרות ברפואה המערבית.

הסיבה השנייה יכולה להיות חשש מסטיגמה; ולא דווקא מהתדמית של הסביבה, אלא אפילו מהתדמית העצמית שאומרת שאם היא לוקחת תרופות, אז היא מודה בכך שהיא "חולת נפש", וזו תווית שאף אחד לא היה מוכן להדביק על עצמו.

יכולות כמובן להיות סיבות אחרות. אלה היו הסיבות שבגללן לא רציתי לקחת תרופות אחרי אישפוז.

לגבי סבל מתופעות הלוואי - חד וחלק - ניתן ע"י טיפולים פסיכולוגיים לשפר את המצב ואולי להגיע למצב שלא יהיה יותר צורך בתרופות. יכול להיות שההסבר הזה יניח את דעתה.

על עניין הסטיגמה, זו באמת בעייה; על פי הגשה הרווחת, מדובר במחלות ברוניות שאין להן ריפוי אפילו באופן תיאורטי. למעשה, ניתן להחלים, רק שיהיה צורך בחוות דעת עדכנית לכתוב הרבה מלל שמשמעותו הסמנטית זהה למצב של בריא, רק מפני שזה עדיין לא מקובל.

לתת תרופות בלי ידיעה - זה חמור מאוד!!!

כל טיפול מבוסס על אמון בין המטפל למטופל, ובלי אמון - לא ניתן לטפל!!!

ישנם הרבה מקרים שלא רוצים לתת אמון ברופא או בפסיכולוג בגלל אי אילו סטיגמות, אבל עדיין נותנים אמון במשפחה. צעד כזה עלול לפגוע באמון בבני המשפחה, ואז כבר באמת שלא יהיה מה לעשות.

אני אשמח לתרום מנסיוני האישי.

כל טוב,
שמוליק.

לשכנע להסביר, לאחד המלצות , משפחה , חברים וכו..
לצערי, פעמים רבות חוסר שיתוף פעולה בסוף מסתיים
בטיפול בכפייה, במצבים פסיכוטיים קשים.