התמכרות או מאניה?

אני חוששת שבעלי התמכר לדייג..מאז שנחשף לזה הוא מתעסק רק בזה..יוצא בלילות שעות על גבי שעות.(15 שעות ברצף)..ובסופש גם כמובן שזה בא על חשבון הזמן שלו איתי ועם הילדים..הוא קונה מלא ציוד ..רואה סרטונים וממש מתנהג כמו רווק ללא אחריות ומחוייבות..כשאני מתעמתת איתו על כך..למה הוא אובססיבי לזה ככ הוא מאיים להתגרש..כרגע אנו פרודים כי הוא לא היה דופק חשבון והיה יוצא מתי שבא לו..הוא ממש וויתר על שעות שינה..בחגים הלך ברצף..בלי לישון כמעט..בלי לאכול..האם מדובר בהתמכרות?..האם זה שהוא מוכן להתגרש העיקר שיוכל ללכת לדייג מעידה על כך שזו התמכרות?..אנו פרודים כבר חודשיים..הוא ממעט לבוא לילדים למרות שמבחינתי הוא יכל לבוא כל יום..בסופש..הוא בא לוקח את הרכב ונעלם ויוצא לדוג עם חברים שעות על גבי שעות ,גם יצר לו מעגל חברים שאיתם הוא הולך לדוג חלקם נשואים חלקם גרושים.האם זו התנהגות שאופיינית להתמכרות..הוא גם נורא סגור ועצבני כשאני מנסה לדבר איתו הוא בדכ שותק..ואם אומר משהו אז תוקף ומאשים אותי בכל מיני דברים לא קשורים מן העבר,גם אומר שלא מעוניין יותר בחיי משפחה..כי הוא מבחינתו רוצה כל סופש ללכת לדוג ..בתקופה שקדמה לחשיפה לדייג..הוא היה נראה לי מדוכא לפעמים..סיפר שיש הרבה לחצים בעבודה וגם גל של פיטורים וגם כרגע הוא מחפש עבודה...מאז שהעזבתי אותו מהבית מרגיש שהוא התנתק מאיתנו לגמרי..בא רואה את הילדים שעה ולוקח את הרכב ומחזיר בבוקר למחרת לחנייה..אובדת עצות..כבר התחלתי לברר על תהליך גירושין..אני מרגישה שהוא פיתח מן הפרעה נפשית ניתקלתי בהפרעת מאניה דיפרסחה או היפומאניה..האם התסמינים שהוא חווה מתאימים אולי להפרעה שכזו?