קבלת חוות דעת. פסיכופת?..

שלום אמיר.

אני מניח שתקבל תגובה גם מאחד הרופאים, אבל יש סיכוי שדבריי בתור סטודנט לפסיכולוגיה יהוו תשובה, גם אם לא תשובה מספקת.

ישנה מחלוקת בין התיאורטיקנים האם אדם הוא טוב מיסודו או לא.

על פי רוג'רס - אדם טוב מיסודו, אולם על פי פרויד, אדם אינו טוב מיסודו, האיד שנמצא בלא-מודע דוחף את האדם לבצע מעשים שיגרמו לו הנאה מבלי להתחשב בתחושות של אנשים אחרים. מה שמונע מאנשים לבצע את הדחפים שלהם - הוא מבנים בנפש שנקראים האגו והסופר אגו. הסופר אגו מייצג את הדרך הרצוייה, אם מבחינה מוסרית ואם מבחינה השפעה חיצונית של החברה.

על פי פרויד, אפשר אולי לומר שינה בעייה באגו שלא מצליח מספיק לרסן את הדחפים של האיד.

על פי התיאוריה של רוג'רס, השאיפה היא הגשמה עצמית. אם ישנם שאיפות שנראות כבלתי מוסריות - לא ניתן לטפל.

ניתן למצוא הסברים נוספים בפרספקטיבה הביהביוריסטית, כחיזוקים או עונשים שגרמו לך להסיק שכאי להיות פחות רגיש כלפי אחרים.

בגישה הקוגניטיבית, אפשר אולי לומר שיש לך דרך חשיבה שגורמת לך את האפטיות.

וכמובן, שבגישה הביולוגית, ניתן לומר שמדובר באיזו בעייה בתיפקוד של המוח.

מקווה שעזרתי.

שמוליק.

היי שמוליק,
תודה על התגובה.

סיבות העבר אשר הובילו אותי למי שאני פחות עולות לי לראש.
אם זכרוני אינו מטעה אותי פרויד טוען שהאדם מתעצב עד גיל 6? ורוג'רס לעומת זאת טוען שאדם מתעצב במשך כל חייו... ולכן אם נלך לפי התיאוריה של רוג'רס אוכל לומר שהיתכן שאותם חוסר רגשות נובעות בשל הרצון שלי בגילי היותר מוקדם (כבר מגיל 14-15) להגיע ליחידה מובחרת (דבר אשר צלח לי לבסוף); בשאיפה להגיע כמה שיותר רחוק ולמען העתיד לבוא הייתי צריך להתעלם מהרגשות שלי ולהזניח אותם... בכי, עצב, שמחה כל הרגשות הללו מנעו ממני מלהיות לוחם כל יכול.
אך קיימות כל כך הרבה סיבות אשר סותרות אחת את השניה כך שקשה לי להצביע על האופציה הנכונה.
את האשכול למען האמת פתחתי בכדי למצוא הצדקה למה שאני, למצוא הבחנה שתכליל אותי עם קבוצת השתייכות עם דפוס התנהגות זהה ובכך למצוא הצדקה נוספת.
למרבה האירוניה אמי פסיכולוגית בעצמה, אם אחפור עמוק בנבכי מוחי אני מניח שאחת הסיבות שאני סגור כלפיה היא בשל החשש שתבין את החולשות שלי ובכך תמנע ממני להיות אותו אדם שלם, נמשיך באווירה הפסיכולוגית ואומר שהיתכן כי עשיתי הכללה כלפי כלל החברה ונסגרתי בכדי להסתיר את חולשותיי ורגשותיי.
אך מנגד אם נעבור לצד הביולוגי היתכן שפשוט נולדתי כך,
אם איני טועה בסריקת מוח של פסיכופת ניתן לראות כי איזור האמיגדלה המזוהה עם הרגש לקוי, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם במקרים דומים.
אך שוב מעניין יותר לדעת האם יש הבחנה פסיכולוגית אם דפוס התנהגות זהה אשר מכלילה אנשים עם התיאור שתיארתי על עצמי.
האמת שעד שאחותי הקטנה נולדה הייתי כל כך אטום מבחינה רגשית שכאשר היא נולדה פחדתי כל כך שלא אוהב אותה, כשהיא נולדה כולם היו כל כך שמחים ואני פשוט לא הרגשתי דבר; לקח לי מספר שבועות עד שהצלחתי לאהוב אותה.

המושג פסיכופת נשמע כל כך תלוש מהמציאות אך למען האמת כשקראתי את זה זה הרגיש לי כמעט זהה לדפוס התנהגות שלי, הנתונים היחידים שהצליחו לעורר אצלי ספקות הם האהבה שלי לאחיי ואחיותיי שיגרמו לי לשמור עליהם עד כדי פגיעה עצמית בי והעובדה שאני לא משקר לעיתים תכופות, אני לא צריך את זה בכדי להעצים את עצמי בניגוד למאופיין אצל פסיכופת.

כמו שנאמר-״בת מלך יופייך נמדד בצניעותיך״. אז ככה מלבד זה שהאישיות שלך שונה ו״צנועה״ אין שום בעיה. בנוסף אולי תשאל את עצמך למה בחורות לא מעניינות אותך, לי זה נשמע שאתה לא מתרגש מבחורות וזה בעצם אולי השוני האמיתי שלך, אם ואולי במידה ואתה מרגיש שאתה נמשך לגברים אין בכך שום בושה.

שלום אמיר.

פסיכופת זה מושג שהוא אקוויולנטי להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. מדובר בדרך כלל ברוצחים סדרתיים או אנסים סדרתיים. אני בטוח שאתה מאוד רחוק מההגדרות האלה...

זה בסדר ולגיטימי לחלוטין להיות משהו מיוחד :-).

כדי שהמיוחדות הזו תוגדר כהפרעה פסיכולוגית, חייב להיות מרכיב של סבל, ואם אין מרכיב כזה - לא ניתן לומר שזו הפרעה פסיכולוגית.

התרשמתי שאין לך סבל, אלא שזה מפחיד אותך שאתה מיוחד ולא כמו כולם.

לדעתי, פשוט תזרום עם עצמך ועם זה שאתה שונה בקטע הזה של רגישות, וזה בסדר גמור. לא צריך להתחיל לחפש הגדרות ואיבחונים.

כל טוב,
שמוליק.

יש הרבה אנשים עם קווי אישיות דומים לזה של ה"פסיכופת" שמתפקדים והכול נראה כשורה, אך אין זה כלל הופך אותם לפסיכופתים.. בשביל להפוך לפסיכופת צריך סביבה חריגה מאוד ש"תגשים" את הנטייה הביולוגית-אישיותית