מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- תקופה של בלבול, עייפות וחולשהאני06/07/2016
שלום רב,
בת 34 ללא מחלות רקע.
לפני כשנה עברתי תקופה מעט עמוסה רגשית ובמקביל סבלתי מירידה נכרת של ברזל בגוף ומינרליים חיוניים (טבעונית), נפלתי למשכב של מספר חודשים במהלכם לא יכולתי לתפקד, גופי היה חלש מאוד ומבחינה נפשית הייתי מאוד מבולבלת וחרדה שכן לא הבנתי מה עובר עליי. לאחר טיפול ארוך של תוספי תזונה ואנטיביוטיקה חזרתי לעניינים, ולפני כחצי שנה גם חזרתי לעבודה. הבעיה היא שמאז המקרה ועד עכשיו אני מרגישה חלשה, תחושה של קהות חושים, לעתים זה מרגיש כאילו אני בכלל חולמת, כאילו הכל עובר בהילוך איטי למוח. עשיתי בדיקות דם וגם סיטי מוח, לא נמצאה בעיה אורגנית שיכולה להסביר את התחושות הללו.
פניתי אף לפסיכולוג שאמר כי יתכן והטלטלה של הגוף ערערה אותי ושמה שאני עוברת זה טבעי, וייעץ לפנות לשיחה איתו אם ארגיש רצון לדבר.
לאחרונה אני מוצאת את עצמי מותשת לגמרי מהעניין וגם דיי מפוחדת, לא בדיוק מבינה למה אני עוד חלשה ומבולבלת, כאילו שאני לא מצליחה להיות נוכחת לגמרי ברגע. קרה מקרה שבו חשבתי לעצמי על איזה עניין ולפתע התיישבה לידי אישה נחמדה והחלה לדבר איתי על העניין עליו חשבתי, כאילו קראה את מחשבותיי, מדובר בנושא כ"כ לא שכיח לשוחח עליו, שלרגע חשבתי שאולי אני באמת נמצאת בחלום, כמובן שניערתי את המחשבה הזאת מעליי, אבל לרגע ממש התבלבלתי.
האם לפי סיפורי מדובר בנושא נפשי? האם יתכן וזוהי תחילתה של מחלה נפשית? או שמא עומס רגשי טבעי כשם שאמר הפסיכולוג?
כמומחה בתחומך אשמח אם תצליח לשפוך ולו מעט אור על מצבי.
בתודה מראש
אני.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר סביר מאוד להניח שלא
שמוליק07/07/2016שלום רב.
אינני רופא, אני סטודנט לפסיכולוגיה.
סביר להניח שלא מדובר במחלה נפשית, כיוון שלו היה לכך רק חשש, הפסיכולוג היה חייב על פי כללי האתיקה להפנות אותך לפסיכיאטר, כך שסביר להניח שלא מדובר במחלה נפשית.
בלי שום קשר לשאלה, ניתן לפנות לפסיכיאטר אם נראה לך שטיפול תרופתי יכול להועיל.
בנקודה הזו אני ראוי שאציין שלי באופן אישי לא היה ניסיון טוב עם תרופות, אבל בשום פנים ואופן אין להסיק על הכלל. כל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ויכול להיות שלך זה יועיל.
כל טוב,
שמוליק.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

